ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ח. · חדושים
תוספות ד"ה מאי טעמא כו' מפרש ר"א טעמא דמתוך כו' (ור"ל דה"פ מ"ט פליג ר"י אר"א בחביתי' ולא מודה לי' מטעם מתוך שקרב כו' אבל באמת בשאר מנחות ס"ל מטעם דיליף מדם ומשני אמר קרא כו' ודו"ק:
ד"ה ולר' חנינא עשרון כו' להוציא לכלי אחר כו' וצריך לומר כו' מפני לוג ומחצה שמן (ר"ל שבחלוק א"א לכוין שיגיע לוג ומחצה לחצי עשרון) כצ"ל:
בא"ד דבמתני' דשתי מידות כו' הסולת בחצי עשרון (ר"ל בלא שמן אחר הנחת בביסא ועיין כ"ז לקמן דף צ"ח ע"ב ד"ה ומאי קושיא ע"ש) והשמן במדה כו' (הד"א) לחביתי כ"ג ועשרון המחוק כו' מצה (גמר') דחייב כו' שבמקדש היו גדושות כו' דהא דאמר לעיל שהחזיר לביסא גדושה כו' (כצ"ל ור"ל ומשמע דאינו מקדש גודש גם מיבעי' לן נמי כו' היינו הגודש דלא צריך אבל גודש ששייך למדה מקדש אף בגודש אלא דקשה לי דהא גם לעיל הגודש הוא ממדת המנחה ונראה דכוונתם הוא דדווקא ביסא אין מקדש הגודש אבל עשרון י"ל דמקדש הגודש ולפ"ז א"צ להגיה דהא דאמר כו' די"ל שהוא ראיה לפירושם דהא אמרינן לעיל דביסא גדושה לא מקיש ולא קאמר עשרון ש"מ דמקדש אלא דלפ"ז היה נראה להגיה והא דמבעי לן כו' ודו"ק נ"ל וצ"ע:
בא"ד בפ"ב מדות גבי שלחן כצ"ל: