אור ברסלב

ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף ג:

דף ג.

חדושים

גמרא לר"ש הכי נמי לרבנן הא אמר רבא חטאת חלב ששחטה כו' כנ"ל להגיה וכוונתם לר' אחא דס"ל דלרבא כולהו פסולין. ובגש"ק גרס הכי לר"ש ה"נ כי קאמינא לרבנן אמר רבא חטאת חלב כו' ולא ידעתי לפרשו ויש לפרש כי קאמינא פי' אבל בזבחים אינו כן היינו לרבנן דלר"ש ה"נ דדין זבחים ומנחות א' הוא נ"ל ק"ל:

דהני עולות בהדייהו ניהו כצ"ל לפי' הא' של רש"י אכן בפ"ק דזבחים גרס כפי' הב' של רש"י:

רב אשי אמר ל"ק כאן בקומץ מחבת לשם מרחשת ול"ג מנחה והתוספות גרסי לה וליכא נ"מ בזה:

הכי השתא התם זבח גופי' איקרי כו' כולהו נדבה לא כו' כרבא לא אמרי וזאת תורת כו' כצ"ל:

תוספות ד"ה כאן בקומץ כו' דמשמע לי' קמצה שלא לשמה פסולה כו' (ר"ל ולכך הוכרח לתרץ דאיירי במנחה לשם זבח) השוה לכל האמוראים הס"ד:

ד"ה אע"ג דמחשבה דלא מנכרא היא כו' נראה שכן הי' גרסתם בגמ' בדברי רבא וא"כ הוקשה להם שנוי לשונות דרבא ס"ל היפך מרבה ובמחשבה דמנכרא ס"ל לפסול א"כ הל"ל אע"ג דמחשבה דמינכרא וכל' רבה דלעיל והכי משמע בלשון רש"י שכתב בד"ה הכי קאמר כו' (בעמוד א' ע"ש) מחשבה דלא מנכרא כו' הא לא מנכרא לא דמי כו' מבואר דגרסינן כגי' התוספות אבל לגי' ספרים דידן דגרסי אע"ג דמחשבה דמינכרא הלשונות שוין ומדוקדק ביותר ודו"ק:

בא"ד לשון מינכרא על פסול הס"ד:

ד"ה לר"ש ה"נ כו' חטאת שניתז כו' הני דפ' דם כו' ורבה לטעמי' כו' דאפי' ר"ש דמכשר לאו מזאת תורת מכשר כו' כצ"ל. וכוונתם דהוכרח לתרץ שם רבא גם אליבא דרבנן אבל אליבא דר"ש יכול הי' לתרץ דטעמא הוא משום זאת תורת ק"ל:

הגהות

גמרא הכי קאמר אע"ג דמחשבה דלא מינכרא היא ותיפסל ה"ג רש"י ותוספות ועיין מ"ש בס"ד בסמוך:

רש"י ד"ה ומאי אבל כו' דעלו דמחשבה דלא כו' לא עלו דזאת כו' כצ"ל והד"א:

ד"ה ותרצה כו' חוץ מן הפסח כו' החטאת הס"ד וכצ"ל:

ד"ה לרבנן לי' כו' תודה הא אמר כו' עלתה לבעלי' כצ"ל והס"ד. ועיין מ"ש בדברי רש"י פ"ק דזבחים דף ט' סוף ע"א:

ד"ה עולות בהדייהו כו' אלא להכשיר ולא חשיבי כו' כצ"ל. ותיבות שלא יאמרו לא ידעתי להגיה וט"ס הוא:

ד"ה לא קשיא דר"ש אדר"ש הס"ד:

ד"ה ה"ג מחבת לשם מרחשת הס"ד (ור"ל דלא גרסינן מנחת כגי' התוספות נ"ל):

ד"ה והא תנא כו' מעשיה מוכיחין הס"ד:

ד"ה ה"ק כלומר כו' במחשבה דלא כו' כדפרישית לעיל לטעמ' דרבא כצ"ל:

ד"ה אמאי אמר כו' הכא מנא הס"ד:

ד"ה לשם בילה כו' הריני קומץ לשום ד"א בלול כצ"ל:

ד"ה זאת תורת כו' חטאת נזיר הס"ד:

ד"ה דרב אחא כו' היינו מנחה הס"ד:

ד"ה לרבה להאי כו':

ד"ה ולרבא להאי כו' לר' אושעי' הס"ד:

ד"ה קושיא דאביי מה לי כו' הד"א:

תוספות ד"ה כאן בקומץ כו' ושניהם יש ליישב הס"ד:

ד"ה חטאת קרי' כו' אלא יליף לה מדכתיב היא כצ"ל ושייך לדף שאח"ז:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה