ברכת הזבח על כריתות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כד:
חדושים
גמ' איתמר עגלה ערופה כו' (מיימוני פ"י מה' רוצח) ופסק כרב המנונא ולדידי' נאסרה משנראית לעריפה אע"פ שלא נערפה כדמסיק. והרמב"ם ז"ל פסק כסתם מתניתין והוא תמוה דתפס החבל בב' ראשין וכבר נשאל הרשב"א ע"ז ולדברי קושית התוס' ד"ה הא איתסרא כו' (לקמן כ"ה ע"א) והניחו התוס' ג"כ בקושיא בקידושין ע"ש יש ליישב קצת וכן כתוב בכ"מ ע"ש:
הגהות
גמ' מאי לאו כו' לא דבריו קיימין כו' וכל המחזיק כו' כצ"ל:
רב אשי אומר משום דמיחזי כזבח כו' והשאר מוחק רש"י:
רש"י ד"ה מאי לאו כו' הדרא למרה הס"ד:
ד"ה מדין ודברים כו' שלי היא ואין לי כו' הד"א:
ד"ה הכותב נכסיו כו' ור"ש סבר כו' נתרצה בתחלה. הס"ד:
ד"ה בשלמא כו' מתנה כו' אבל כו' הפקירה הס"ד והד"א:
ד"ה ה"ג רב אשי כו':
ד"ה כל העומד כו' בפרק מרובה. הס"ד:
תוספות ד"ה אלמא חולין כו' ולכך פריך שפיר ומשני תברא כו' אמר רבה אידי ואידי כו' כצ"ל:
ד"ה קסבר כו' ליקרב וא"ת דבפ' המזבח כו' דהוו קדשים אך כו' כצ"ל: