ברכת הזבח על כריתות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף יד. · הגהות
גמ' ונותר ופיגול בחדא בהמה לא משכחת לה איסורא (מיימוני פ"ו מה' פ"ה):
יש בא ביאה אחת כו' (שם פ"ו מה' שגגות):
רש"י ד"ה מיגו דנאסר בחתיכות ליתסר נמי בחלב כו' להאי באיסורא כצ"ל והס"ד והשאר נמחק:
ד"ה דפקע כו' פיגולו כו' (כצ"ל) טעימיה כו' בזבחים. הס"ד:
ד"ה אי רובא כו' נותר כו'. הס"ד:
ד"ה כגון כו' דאכילת חלב כו' כצ"ל:
ד"ה זאת אומרת כו' איסור הוצאה ליוהכ"פ כו' כצ"ל:
ד"ה בתו כו' והולידה כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה אם היה כו' הוצאה דבליעתו כו' וכתבן כשהוא כו' כצ"ל:
ד"ה אמר עולא כו' דחשיב שחטו חוץ לזמנו כו' אם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו וקאמר עולא ל"ש כו' אפי' ירדו יעלו כו' כצ"ל:
ד"ה פקע פיגולו כו' דלא קרב המתיר כמצותו כו' (ר"ל דאם יאכל מינה יחסר שיעור קומץ. ק"ל): מאימתי מתיר כו' וקשה דא"כ דפקע פיגולו ממנו כו' וי"ל דמיירי שחציה העלה ע"ג המזבח כו' (ונעשה פיגול ע"י כזית מן הקומץ שהקטיר כדאמרינן במתני' בפ"ק דמנחות. וק"ל): שאני התם שהיה כולה כו' כצ"ל:
ד"ה תיפשוט כו' או לא כו' רובא למזבח כמזבח כו' כצ"ל:
ד"ה אלא דרפרם ברותא כו' ולא דחי כו' כדדחי הכא כו' כצ"ל: