ברכת הזבח על כריתות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ו.
חדושים
גמ' קול ומראה וריח אין כו' (מיימוני פ"ה מה' מעילה) וכ' בס' ב"ש וז"ל תימא אמאי לא פריך הכי אמתני' רפ"ב דמעילה (דף י') הקומץ והקטורת והלבונה מועלים בהם משהוקדשו כו' וכן קשה אפרק כל שעה כו' דפריך מברייתא דהכא ולא פריך ממתני' דמעילה. וצ"ע עכ"ל. ודברים הללו מרפסן איגרי ולא ניתנו ליכתב אפי' לבר בי רב דחד יומא דאטו בקטרת אין בו מעילה אחרת אלא ריח וכי סנא ליה למצוא מעילה בסממני הקטרת כגון שנתנן לתבשיל של חולין שלו או שהוציאם ומכרן לחולין וכיו"ב והכא פריך מריח אריח דקאמר אלא שמעל בריח וריב"ל משום בר קפרא קאמר דאין בו משום מעילה בריח והוא מבואר וק"ל. ויתר דברי הסוגיא מבואר בתוס' פ' הוציאו לו ובפ' ב"ש בזבחים וחולין. ועיי"ש:
חיסר אחת מכל סממניה חייב מיתה. וה"ה אם חיסר מעלה עשן וכדאיתא בפ' הוציאו לו להדיא וכבר השגתי על הב"י בטור או"ח דלא כ"כ ועיין בס' ב"ש:
רש"י ד"ה חייב מיתה כו' ביאה ריקנית היא עכ"ל. וה"ה היכא דשגג אביאה והזיד בהקטרה או דעייל בשלימה וחסירה דלא מחייב אביאה ריקנית מחייב משום הקטרה חסירה והכי מוקי לה ביומא ורש"י חדא מינייהו נקט דבכאן אין נפקותא בפי' חייב ובחנם טרח לתמוה הרב בס' ב"ש בחרון אף אדברי רש"י כי כן דרך רש"י לפעמים לנקוט הס"ד דהגמרא בכמה דוכתי ולא המסקנא היכא דליכא נפ"מ בפירושו במס' זו:
הגהות
גמ' ת"ר המפטם את הקטרת כו' (מיימוני פ"ב מהלכות כלי המקדש):
שהרי אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו אלמא לא כו' כצ"ל:
ת"ר פטום הקטרת כו' (מיימוני פ"ב מה' כלי המקדש)
ואם נתן בה דבש כו' (מיימוני פ"ד מה' איסורי מזבח)
ששפין בה את הצפורן כדי שתהא נאה יין קפריסין ששורין כו' כדי שתהא עזה והלא כו' כצ"ל:
מיתיבי המקדיש נכסיו והיו בהן דברים כו' (מיימוני פ"א מה' ערכין) והכ"מ שם לא הראה מקורו:
מותרות תני חוזרין כו' כצ"ל (ותיבת רב יהודא מוחק רש"י)
שס"ה נגד ימות החמה (ובכל יום היו מקריבים מנה שהוא כ"ה סלעים שהן ק' דינרין והקריב נ' בבקר ונ' בערב. (רמב"ם פ"ג מה' תמידין ומוספין):
רש"י ד"ה חלבנה כו' ובלע"ז שפי"ג הס"ד:
ד"ה שתהא עזה כו' ריחה חזק. הס"ד:
ד"ה מסייע ליה כו' מדלא מפרש ליה סימנים ויתנו כו' כצ"ל. ופי' מי רגלים עיין בס' ב"ש ויפה השיג הרב על הכלבו והן דברים פשוטים וברורים:
ד"ה והיו בהן כו' והראוי לצבור כו' התרומה מה היו עושין הס"ד:
ד"ה בהמה וחיה כו' לאו דוקא. הס"ד:
ד"ה ומחללין כו' מזבח לעולם. הס"ד:
ד"ה ל"ג תני כו' בכולהו מותרין תני כו' והא מדתני בכולהו מותרין כו' כצ"ל והד"א: