ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף קכ.
חדושים
גמרא ואיבעיא להו ירדו מהו שיעלו כו'. נראה דהיא היא גירסת הרמב"ם ז"ל פ"ג מהלכות פסולי המוקדשים דלא כגי' רש"י ולכך פסק דאם עלו לא ירדו אף לר"י ופלוגתא דרבה ור"י היא באם ירדו מהו שיעלו ובהא פליגי במעילה אליבא דר"ש אבל אליבא ר"י כ"ע ס"ל דלא יעלו. והכסף משנה והר"י קורקוס תמהו שם אהרמב"ם ול"ק מידי וכמ"ש ודוק. ועוד אכתוב בריש מעילה בס"ד בזה ועיין בתוס' מהו שיעלו היכא דלא כו' ועיין גירסת רש"י כי תיבעי לך היכא דמשלה בהם אור. ור"ל דאז הוי כמזבח דקולט בק"ק ששחטן בררום לרבה וכחד מקום לרב יוסף כיון דהשלה ולעיל איירי בלא השלה ואפי"ה מיבעי ליה לר' ינאי אי ירדו ודוק היטב כנ"ל לפרש לפירש"י ודוק:
ת"ר כו' קטנה כבמה גדולה דהא אמרה הורה לן ישרף ויוצא ישרף מה יוצא כו' והלא דין הוא מעופות כו' כצ"ל ומ"ש בספרים לן ישרף ופגול ישרף הוא טעות מפורסם ואין לו פי' וכן הוא להדיא בברייתא דת"כ פ' צו ריש פ' ה' עיי"ש וק"ל:
רש"י ד"ה תורת זבח כו' פיגול והא דאיצטריך כו' בה זמן לפיכך הוצרך כו' זמן במה קטנה כו' במה גדולה אחד ונותר כו' וטמא נמי בהאי פרשה כתיב כו' כצ"ל והד"א. ונראה דבתיבת טמא נכלל ג"כ שלא יהא הכהן או זר העובד בבמה טמא ואם עבד בטומאה חילל וכדאיתא להדיא לעיל דף ט"ז ע"א דדייק לה ממשנה זו ע"ש בגמרא וכ"כ התוס' לעל כ"ח ע"א. ד"ה מסתברא כו' וכבר כתבתי שם דזהו היא כוונת הרמב"ם שכתב בפירש המשניות דהכי איתא בתלמודא. והרב בתוי"ט כתב דלא מצא כן לא בתלמוד בבלי וירושלמי שרי ליה מארי' לכתוב כן אהרמב"ם דנהירי ליה שבילי דתלמודא כשבילי דמתא:
תוס' ד"ה בעי רב אדא כו' דאי בלא משלה כו' הא אמרי' בפ' ב"ש כו' והכא מיירי בהכניסה חי' כו' (ור"ל דלא כפירש"י כאן שהכניסה לאחר ששחטה ובתוס' דמעילה דחו פי' זה עיי"ש) ולפי גירסא זו גרסינן בסמוך איברי עולה כו' (אבל בתוס' ורש"י דמעילה גרסינן עולת במת יחיד כו' ופירשו כגון ששחטה בדרום עיי"ש) אבל ללשון ראשון כו' (כצ"ל) ור"ל ללשון רש"י א"א לגרוס מהו שיעלו כיון דאיירי בלא משלה הבעיא דלעיל לרש"י וכמו שכתבתי לעיל אם כן היאך ס"ד למיבעי שיעלו בפסול דדמי לשחיטת דרום והיא בעיא דרב אדא דלעיל ודוק:
בא"ד וצ"ל הא כו' היינו לאיכא דאמרי עכ"ל. נראה מדבריהם דהתוספות גרסו לעיל בהא דרמי ב"ח כמו שהוא בספרים שלנו ודלא כגי' רש"י שכתבתי לעיל וא"כ ללשון הראשון קדשי במה קטנה שהקריבה בבמה גדולה יש חיצוי וכל דין במה גדולה א"כ תו היאך מיבעיא ר' ינאי דהא כיון דהכניסה לבמה גדולה יש לו אפילו לכתחילה דין במה גדולה וכ"ש לפירש"י דמפרש דאיירי שהכניסה לאחר ששחטה וכו' אבל לאיכא דאמרי דאף קדשי במה קטנה אף קרבינהו בגדולה אין צריך חיצוי ופליג אר' אליעזר לכך מיבעיא ליה אם עלו וירדו מהו שיעלו כיון דלא שייך ביה קליטה לענין חיצוי או דילמא כיון דמשלה בה האור יש לו כל דין במה גדולה ויעלו שנים ככל דיני גדולה כנ"ל לפרש דבריהם ודוק. אכן עדיין צריך לי ישוב ועיין בדבריהם:
הגהות
גמרא רב ושמואל רב אמר כשירה ושמואל אמר כו' גירסת רש"י: דברים שבין במה כו':
פיסקא. אבל הנותר והזמן וטמא שאין כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה שהכניסה כו' פליג אדר"א הס"ד:
ד"ה רבא אמר כו' קלוט לרב יוסף כו' אמרי' קלוט הס"ד: ואח"כ ד"ה דלא חזי כו' ראוי ת"ל עולה כו' ראוי נינהו לרבה כו' דחנקינן דמי הס"ד והד"א: ואח"כ ד"ה דחד כו' נשחטו הס"ד: ואחר כך ד"ה דבעי כו' למזבח מהו אבל לא ברבי ינאי גרס לה התם הס"ד: (אלא ר' אלעזר גרס שם):
ואח"כ ד"ה איברי עולה כו' במקומו הוא כו' ששחטה בדרום הס"ד:
ד"ה רב משני כו' בענין יום הס"ד:
ד"ה ושמואל כו' לילה בחולי' הס"ד:
ד"ה מאהל כו' בויקרא הס"ד: ואח"כ ד"ה קרן כו' קדשי קדשים הס"ד: ואח"כ ד"ה ובמזבח כו' כתיב ביה הס"ד:
ד"ה ומומין כו' לאכילה הס"ד: ואח"כ ד"ה אבל כו' בברייתא היא הס"ד: ואח"כ ד"ה מנין כו' בנותר הס"ד: ואח"כ ד"ה הלן כו' נותר הס"ד:
ד"ה מהיוצא כו' פסול דהא כו' כדאמרן הד"א והס"ד:
סוף הספר