ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף קטז.
חדושים
תוס' ד"ה אבל למ"ד כו' וא"ת כיון דטריפה אין כו'. הא דס"ל לפשיטות דהסוגיא היא כמאן דאמר טריפה חיה הוא ממ"ש לקמן מחיי נח ועוד דאי אמר חיה למה לי מכל החי למעוטי טריפה תיפוק לי' כיון דאינה חיה י"ב חודש מה הוצרך ליקח אותה אל התיבה שהמבול הי' י"ב חודש אלא בע"כ טריפה חיה ס"ל ואפי"ה ממעט מכל החי שלא ליקח טריפה דלא חזי לקיום המין כולי האי לזה הקשו היכא ממעט כו' ודוק:
ד"ה ודילמא נח כו' ור"ת הי' רגיל לחלק בין טריפות דאדם כו' עכ"ל. עיין בתוס' דר"פ אלו טריפות ד"ה ואמר ר"י וכן לטריפה כו' ושם תראה דאיכא טריפה בבהמה ובאדם לא הוי טריפה כגון בניקב קרמ' עליא' דטריפה גבי בהמה אבל אדם אינו טריפה בנקיב' קרמא עילא' אלא בחסרון גלגולת לב"ש כמלא מקדח ולב"ה כדי שינטל כו' אבל מ"מ מה שהוא טריפה ממש גבי אדם כגון חסרון גלגולת עם הקרום שוין בהמה ואדם למ"ד דטריפה אינה חיה כשם שבהמה אינה חיה י"ב חודש גם אדם אינו חי יותר מי"ב חודש אלא דבטריפות גופא איכא לחלק בין אדם לבהמה לר"ת ואם כן פריך הכא שפיר ודילמא נח הוי טריפה דבהמה כגון נקיבת קרום לחוד דיוכל לחיות כמה שנים באדם דהוא בר מזל וא"כ אינו ממעט טריפה דבהמה מאתך הדומין לך וצריך קרא דמכל החי. ואהא אסקי דהא בטריפות גופיה נמי משמע דלא מחלקינן דכל שהוא טריפה בבהמה הוא ג"כ באדם מאיוב כו'. ולהדיא מבואר בפ' אלו טריפות בהא דאמר רב הונא סי' לטריפה י"ב חודש ומייתי התם עובדא דעינבל באחד שנפחת גלגלתו כו' דאדם טריפה אינה חיה יותר מי"ב חודש כמו בהמה. ועוד מוכח כן מכמה דוכתי' בש"ס ומהם בפרק המפלת גבי המפלת גוף אטום ע"ש וזה ברור כשמש. וכתבתי זה להוציא מלב הרב הכסף משנה שכתב בפרק י"ג מהלכות גרושין אמ"ש הרמב"ם והעלו ממנו אבר שא"א שינטל וחיה כו' וז"ל וצריך עיון דבריש פרק אלו טריפות ממה שכתבו (התוספות) משמע שאדם טריפה חי יותר מי"ב חודש עכ"ל. ואני אומר נשתקע הדבר ולא יאמר דדבר זה אינו עולה על דעת שום פוסק ק"ו על דעת ר"ת שאדם טריפה גמור יחיה יותר מי"ב חודש למ"ד טריפה אינה חיה ונ"ל שאיזה תלמיד טועה כן כתב ולא כתבו הרב הכסף משנה מעולם ולכן גם בב"י טור או"ח סימן י"ז לא זכרו ולא פקדו גם בשו"ע שם לא הביאו ואף שבפסקי התוס' דכאן משמע קצת כדעת הכ"מ יש ליישב ע"פ מה שפירשתי ודוק נ"ל. ומ"מ כבר הוכחתי לעיל דע"כ סוגיא דכאן אתיא כמ"ד טריפה חיה וכמ"ש התוס' לתירץ הראשון וק"ל:
הגהות
גמרא זכרים ונקבות תמימים ובעלי מומים לאפוקי מחוסר אבר דלא. והשאר מוחק רש"י ז"ל:
מאותן שלא נעבדה בהם עבירה כו' העבירן לפני התיבה כו'. אלא אימא הכל קרבו עולות ושלמים והתניא אבל שלמים לא כ"א עולות עולות אין כו' כצ"ל והיא גירסת ספר עין יעקב.
דכתיב והבל כו':
רש"י ד"ה ה"ג דלא ולא גרסינן תמות כו' ולא בעוף כצ"ל והד"א והס"ד: ואח"כ ד"ה שנאסר כו' לגבוה הס"ד:
תוס' ד"ה ודילמא כו' למעוטי טריפה וי"ל דשאני צפורי מצורע שהוא כעין קרבן כצ"ל נ"ל:
ד"ה אתך בדומין לך וא"ת א"כ האי כו' (כצ"ל):