ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף קח:
חדושים
רש"י ד"ה אכל בהמה כתיב כו' חדא העלאה היא הס"ד: (ור"ל וס"ל לר"י דאינו חייב אלא א'): ואח"כ ד"ה אבל באבר כו' שאר האיברים כו' (ור"ל בהעלם א' ונזכר שנשאר לו אבר א' וחזר והקריבו לחצאים אף ר' שמעון ס"ל דאינו חייב אלא על העלם ראשון כנ"ל לדעת רש"י):
בא"ד דאלו עלו לבדו אפילו כו' או איירי שפקע כו' וחזר והחזירו כצ"ל והס"ד נ"ל:
ד"ה ומאן דמחייב כו' כתיב אותו אמקוטרי חוץ כתיב (כצ"ל) וכי קתני במתניתין העלה וחזר והעלה חייב לר"ש כשהעלה מקוטר פנים לחוץ וחזר והעלה כו' ק"ל נ"ל:
תוס' ד"ה והמעלה כו' ותימה אמאי יתחייב כו' (ר"ל מהי תיתי דליחייב במעלה לחבירו דאצטריך ליה למעוטי ק"ל). כיון דאינו מתכוין לשם ע"ז הס"ד:
ד"ה אכל בהמה כו' דאייתי לכולה בהמה ואאחריני כו' כצ"ל. (ר"ל כשהיתה הבהמה שלימה ק"ל):
בא"ד ומר סבר פטור כר' ישמעאל דלעיל (כצ"ל נ"ל) ובקונטרס פי' בענין אחר הס"ד וכצ"ל: ובאמת דברי התוס' מתיישבין יותר בסוגיא:
ד"ה כמאן כו' עולה כזית חייב ומצטרפים לכזית להעלותם כו' וצריך לדקדק אי מהדרים פוקעים כו' עכ"ל. לכאורה משמע דאקטרת ולבונה קאי הצ"ע ולא ידעתי הא מבואר לעיל ר"פ המזבח מקדש ובפ' הקומץ דף כ"ו דעכולי קטורת לא מהדרינן ובלבונה מהדרינן הפוקעים ע"ש לכן נראה דהכל מלשון קושיות התוס' הוא ולא קאי אקומץ ולבונה אלא אפלוגתא ר"ש ור' יוסי וכוונתם דצריך לדקדק אי מהדרינן פוקעין בקרבנות דלעיל מוכח מכמה קראי דמהדרינן ואם כן היאך פליג ר"י אר"ש וס"ל דפטור על מקצת אבר וא"כ פליג ג"כ אכל הני דלעיל דס"ל דמהדרינן פוקעין ודוק:
בא"ד ותימה אי פליג עליה ר"י ור"ל (דאמר) [דר"י] כמאן ס"ל דאין מהדרינן:
הגהות
גמרא תרי ההוא כתיבי כו' איש איש דברי ר' שמעון ר"י אומר כו' כצ"ל:
אמר ר"ל מחלוקת בד' וה' איברים כו' אבל בהמה כו' דעולא דאמר אבוה דשמואל כו' כצ"ל:
ואינו חייב עד שיעלה כו' (מיימוני פרק י"ט מהלכות מעשה קרבנות):
ויבן נח מזבח כו' או על האבן חייב. יצא מיבעי ליה ה"ק לפיכך בשעת איסור הבמות העלה כו' חייב. בעי ר' יוסי כו' כצ"ל. גי' ר"ש:
רש"י ד"ה מה ת"ל כו' העלאה הס"ד: ואח"כ ד"ה ושחטו כו' דכתיב ההוא הס"ד:
ד"ה דברי הכל כו' ולא חסר הס"ד:
ד"ה לא נחלקו אלא במוקטרי חוץ כו' כצ"ל:
ד"ה דלא כר' יוסי כו' דשמואל דר' יוסי כו' כצ"ל:
ד"ה ויבן כו' בלא מזבח הס"ד:
ד"ה מזבח כו' ובפרשת המעלה כו' כצ"ל:
ד"ה ה"ג כו' קאמר לפיכך כו' הד"א:
ד"ה יצא כו' מיבעי ליה הס"ד:
ד"ה קרן כו' בבמת יחיד הס"ד: ואח"כ ד"ה בבמה כו':
תוס' ד"ה שוגג כו' בר קרבן הוא י"ל כו' כצ"ל:
ד"ה להוציא שעיר המשתלח כו' מחייב אתרווייהו כו' ועיין מ"ש בפ' בתרא בזה בס"ד:
ד"ה דברה תורה כו' מציאות פירשתי הס"ד: