ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף קב:
חדושים
רש"י ד"ה לאונסו שהיתה שמועתו שגורה בפיו כו' כצ"ל. ומ"מ משמע דר"א ב"ש לא גמר השמעתא עם רב בבית הכסא דהא מנ"ל דשרי אפילו לאונסו והא דאמר רב האי דינא כו' ה"פ האי דינא גמירנא מראב"ש בבית מדרשו וראב"ש אמר בינו לבין עצמו בהרהור וחידשו בביה"כ נ"ל:
תוס' ד"ה בעל מום עובר כו' וא"ת כו' עכ"ל. ולא נמצא תי' ע"ז בתוס' שלפנינו על קושיא זו ול"נ דל"ק כלל בשלמא בבע"מ כיון דלית ליה כלל היתר בהקרבה ובחלוקה ואכילה התירה תורה במנחה ה"ה דילפינן נמי מיניה חטאת ואשם משא"כ בטבול יום ואונן ומחוסר כפורים דלכולהו אית להו תקנה בהקרבה ושייך שפיר הקולות וחומרות דלקמן דליכא למילף חדא מאינך:
הגהות
גמרא הא לא קתני (ר"ל הא ראוי לאכילה חולק) השתא דאתית להכי כו' כצ"ל נ"ל וכן הוא בס"א
(עד שיהא טהור משעת זריקה עד שעת הקטר חלבים תיק"ו כצ"ל וכן הוא בס"א)
אמר רב האי דינא כו' כצ"ל ול"ג רבא דלא היה בזמן ר"א בר שמעון שהוא תנא וכן הוא בילקוט צו רמז תפ"ח ועמש"ל ברש"י בס"ד:
בבית הכסא דנתה בא טבול יום כו' כצ"ל ועיין ברש"י. ובספרי ילקוט הישנים הדפיסו בטעות דנתהיב"א ופי' בצדו הוא שם מקום וטעות בידו ק"ל:
תן לי מחטאת ישראל כן (מיימוני פ"י מהל' מעשה קרבנות):
שיפה כחי בחטאתי כו' ומה אם דחיתני ממנחת ישראל כו' אותה יאכלנה בא וחטא ואכול א"ל תן לי מחיה כו' בחטאתך דחיתיך מחטאת ישראל מקום שהורע כחו כו' כצ"ל:
אצל נשים ועבדים דחיתיך כו' שיפה כחי בבכור כו' דכוליה דילי כו' על המזבח ואת חלבם תקטיר כו':
רש"י ד"ה טמא בקרבנות כו' דאין חולק הס"ד:
ד"ה הא לא קתני כו' לאשמעינן דכל כו' ולא דוקא תניא הד"א והס"ד: ואח"כ ד"ה כדאמרינן מעיקרא ראוי לעבודה הס"ד: ואח"כ ד"ה הא לא כו' דקא דייקת וקשיא כו' ציפור כצ"ל והס"ד:
ד"ה דאפילו הקטר חלבים כו' להקטיר ות"ק כו' לא לראוי אתא אלא כו' חולין ר' שמעון כו' חלבים ת"ל כו' אהרן כל כהן כו' הד"א וכצ"ל (ס"א):
ד"ה דנתה כו' לדון הס"ד:
ד"ה מקום שהורע כו' ממנחת ישראל הס"ד:
ד"ה ומה במקום כו' יחלוק עמו הס"ד:
ד"ה תן לי כו' ואוכל לערב הס"ד: ואח"כ ד"ה שכן כו' ועבדיי אף כשאני כו' הד"א:
ד"ה קוליו כו' מה אני דחיתני כו' כצ"ל:
ד"ה את דמם כו' לכל כהן שירצה כתרומה וכפדיון כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה הרי טמא כו' כדתניא בהדיא הס"ד: ואח"כ ד"ה מה אם כו': ואח"כ ד"ה פריך כו':
ד"ה הניחא למאן דאמר כו' שייך לדף שאח"ז: