ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף צט. · הגהות
גמרא הרי בעל מום דאינו ראוי לחיטוי וחולק כו'. ורחמנא רביי' לא שנא מ"ל טמא מ"ל בעל כו' ת"ש כ"ג מקריב כו' (מיימוני פרק ב' מהלכות ביאת מקדש):
אונן נוגע כו' (מיימוני שם):
אמר ר"י באומר נשמרתי מדבר המטמאני ולא נשמרתי מדבר הפוסלני וכו' כצ"ל:
רש"י (נמחק תיבת גמרא בריש העמוד).
ד"ה קטן כו' כל זכר כתיב הס"ד: ואח"כ ד"ה יחלקנה כו' אינו חולק הס"ד: ואח"כ ד"ה כל זכר כו' יאכל לרבות כו' הד"א:
ד"ה ראוי לאכילה כו' מום הס"ד: ואח"כ ד"ה כיון דלא חזו כו' לחלוק הילכך כו' הד"א:
ד"ה לא פליגי כו' הילכך מאן דמייתי כו' כצ"ל:
ד"ה מטמא מת כו' מת הס"ד: ואח"כ ד"ה מטמא כו' שרץ הס"ד: ואח"כ ד"ה ועוד כו':
ד"ה ה"ג כו' הערב שמש הס"ד:
תוס' ד"ה ה"ג ראוי כו' אונן וטמא בקרבנות כו' אינו חולק כצ"ל והס"ד: ואחר כך ד"ה ה"ג הא דאסח כו' יכול לאכול הס"ד: