ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף צב.
חדושים
גמרא אמר רב הונא נסכים שנטמאו כו' (מיימוני פרק ו' מהלכות איסורי מזבח):
תניא נמי הכי הדם והשמן והמנחות כצ"ל וכן גרס רש"י וכן הוא בילקוט ויקרא רמז תצ"א אבל תיבת השלחן הוא ט"ס דבשלחן ליכא לתרוצי קושית רש"י ק"ל:
פרק אחד עשר
רש"י ד"ה ושקבלו כו' גרסינן ול"ג וזרקו דהא אפילו כו' זרקה על הבגד כו' לקמן פרט כו' כצ"ל נ"ל. וכן הוא בפי' הרע"ב והתוס' היה להם גירסא אחרת בפירש"י:
תוס' ד"ה ושקבלו פסולים כו' פי' בקונטרס או זרקו כו' (וכבר כתבתי דנראה דגי' אחרת הי' להם בפי' רש"י) בפ"ק דמעילה הס"ד:
הגהות
רש"י ד"ה אבל לא של עץ כו' פטור עליה וכיבוי כו' הד"א:
ד"ה מערכה כו' כדכתיב בקדש לא תאכל כו' בהן ממש הד"א והס"ד: ואח"כ ד"ה הדם והשמן גרסינן:
תוס' ד"ה אבל לא כו' תימא כו' שאינו מתכוין שוה לאינה צריכה כו' ובסוף פ"ג דחגיגה מייתי לה גבי הלכות שבת (כההרים) [כהררים] כו' דמשמע להתלמוד דהשתא דכי היכא כו' אין מתכוין כמתכוין כצ"ל והס"ד: ואח"כ ד"ה במלאכה כו' סבר לה כר"י כו' דפטור ומותר הצד צבי צד נחש ומפיס מורסא כו' דגופא וצד נחש כו' ודחק הוא לתרץ כו' כצ"ל:
פרק אחד עשר
גמרא דם חטאת שניתז (מיימוני פ"ח מהלכות מעשה קרבנות):
ושקבלו פסולים את דמה כצ"ל לרש"י ועיין בתוס':
רש"י ד"ה שלנה כו' דמה כצ"ל והס"ד:
תוס' ד"ה שלנה כו' למאן דאית ליה הס"ד:
ד"ה יכול תהא כו' שייך לע"ב: