ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף סח.
חדושים
תוס' ד"ה מלק בשמאל כו' למאי דגרס ר"ת כו' פסול ור' יודא מכשיר וי"ל דסבר כו' א"נ מודה ר' יודא בעוף כו' (כצ"ל וע"ל סוף ד"ה אלא לרב מ"ש שם). ונראה דגם הרמב"ם ס"ל כתי' האי נמי שהרי ריש פ"ז מפסולי המוקדשים פסק דמלק בלילה אינו מטמא ובפ"ג שם דין ו' כתב וכן בהמת קדשים שנשחטה בלילה וכו' תרד והיינו כר"י וא"כ מליקת לילה נמי תרד דזה תלוי בזה אלא ש"מ דבעוף מודה ר"י דלא תרד ולכן דקדק בפ"ג וכתב וכן בהמת קדשים כו' לאפוקי עוף נ"ל ודוק:
בא"ד דל"ת כל פסולי דעוף כו' ר"ל אפילו שלא היה פסולו בקודש או מלק בסכין וכיוצא בו ודוק כנ"ל להגיה:
הגהות
גמרא למעלה ממין א' ומב' מינים כו' כצ"ל:
כל הפסולים שמלקו (מיימוני פ"ז מה' פסוה"מ):
מלק בסכין כו' (מיימוני פ"ו מהלכות מעשה קרבנות):
רש"י באו"ד ויצאה ידיה וצריכה כו' קביעותה הד"א והס"ד: ואחר כך ד"ה ואם משני מינין היו תביא כו' והעוף היתר הוא נדבה הד"א והס"ד: ואח"כ ד"ה נתנתן כו':
ד"ה צריכה שתביא כו' למטה נעשו וצריכה להביא כו' נדבה הד"א והס"ד וכצ"ל: ואח"כ ד"ה וחטאת כו':
ד"ה ואינו מטמאין כו' שאם עלו כו' לא הוי נבילה כצ"ל:
ד"ה ה"ג שחט כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה כשהוא חי כו' ועוי"ל דחצוצרות דקינים ודעכו"ם היינו שופר כצ"ל:
ד"ה אימר כו' וחולין בעזרה לאו כו' וא"נ קסבר חולין בעזרה דאורייתא חיה ועוף כו' כצ"ל: