ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף סה:
חדושים
[תוס'] ד"ה הבדיל כו' אף כאן כו' ומה הקטרה כו' כצ"ל. ובתוס' פ"ק דקינים תי' דה"ק כמו גבי הקטרה ששינה המקום היה כמו שלא הקטיר כך מליקה הרי הוא כמו שלא מלק ופסול עכ"ל:
ד"ה וראב"ש כו' ור"ת כו' עכ"ל משמע כו' (הד"א). והא דאמר ר' ירמיה כו' ורבא ואביי כו' ר"ל ולפיר"ת ליכא נ"מ דלר"י נמי אינו קשר בהבדלה לר"א אלא אחר הזאה דווקא וע"ז תירץ דר' ירמיה בא לפרש טעמו של ר"א מקרא דלא יסתר לדבריו וק"ל:
הגהות
גמרא ת"ר ושיסע כו' (מיימוני פ"י מה' מע"ק):
רוב בשר מעכב איכא בינייהו מכלל כו' כצ"ל:
כיצד מולקים כו' (מיימוני שם):
רש"י ד"ה מתניתין דקתני הבדיל במליקת חטאת כו' אליעזר הד"א והס"ד:
ד"ה מאי כו' קמיפלגי הס"ד:
ד"ה ת"ק סבר ומיצוי כו' דם א"א כו' ולקמן תנן כו' הד"א:
ד"ה ת"ק סבר כו' על שניהם אבל עוף כו' חיותא ועולת כו' לסימן כדתני כו' שהייה כיון דבעולה כו' אי עבדיה כו':
ד"ה וראב"ש כו' הילכך חטאת שהבדיל כו' כצ"ל:
ד"ה רוב כו' והכא בהא כו' מחתך לי' ואי אמרת כו' הד"א:
ור' אלעזר בר"ש כו' מעשה עולה הס"ד:
ד"ה שדרה כו' השדרה הס"ד:
ד"ה מפרקת כו' הצוואר הס"ד:
ד"ה בלא רוב כו' מסיני הן הס"ד:
תוס' ד"ה וראב"ש כו' והשתא אי אין אסור לחתוך כל כו' ופסול לאביי דפ"ק דחולין דפריך תיקשי לך כו' (והוא בחולין ד"כ ע"ב) וי"ל כיון דמוקמינן כו' מדלא קתני כמעשה עולה קודם הזאה ש"מ דאיירי בין כו' כצ"ל והשאר נ"ל למחוק מן ש"מ עד וי"מ:
בא"ד וא"ת והא קתני מתני' חטאת העוף שמלקה לשמה מיצה דמה שלא לשמה פסול אלמא דמיצוי מעכב כצ"ל ודו"ק נ"ל: