ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ס:
חדושים
תוס' ד"ה מאי קסבר כו' אמר רבינא לעולם כו' דמה אכילת בכור כו' אף אכילת מעשר בעי מזבח ואין שום מעשר נאכל בזמן הזה כו' עכ"ל. מבואר מדבריהם דאף מאן דס"ל קדושה ראשונה קידשה לעתיד לבוא אפ"ה אין מקריבים קרבן ואין אוכלים מעשר עד שיהא המזבח בנוי כדאמרינן מודה ר"י בדמים ומעשר ילפינן מבכור מדם דבעי מזבח אף דלא בעינן בית ומחיצות ירושלים מ"מ מזבח בנוי בעינן דוק בדבריהם תמצא כן. ונ"ל דגם הרמב"ם ז"ל ס"ל כן בפ"ו מהלכות בית הבחירה דין ט"ו שכתב שמקריבים אע"פ שאין בית בנוי כו' ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים אף על פי שאין שם חומות דקדושה ראשונה כו' ע"ש ובפ"ג מה' פסולי המוקדשים בסופו פסק כרב דס"ל דמזבח שנפגם כל הקדשים שנשחטו פסולים וס"ל כרב דמודה ר"י בדמים דבעי מזבח דוקא וא"כ בע"כ הא דכתב דמקריבין אף שאין בית וחומה כשהמזבח בנוי במקומו איירי ולא נפגם וכמ"ש התוס' לעיל דף נ"ט ע"ב וא"כ הא דאיתא בתלמוד בכמה דוכתי אם אין שם מקדש ירקב או דנפל מחיצות איירי כשאין מזבח ג"כ כמו האידנא בזמן הזה שאומת העולם מקפידין בעו"ה שלא מניחים לנו לבנות המזבח ואז אין מקריבין קרבן ואין אוכלים מעשר שני וכמ"ש בשם התוס' וזה ברור ובזה נתיישבה השגת הראב"ד ז"ל שכתב על הרמב"ם ולא ידעתי מאין לו ובכמה מקומות במשניות אם אין מקדש ירקב ובגמ' אמרו דנפול מחיצות וכו' וגם בעל הכ"מ לא הצילו והניח דבריו בצ"ע ולפמ"ש מוצל הרב ז"ל מהשגתו וא"ש הכל על נכון גם מה שהניח הכ"מ בצ"ע במ"ש הרמב"ם לשם בכיבוש דעזרא אינו קושיא כלל להמעיין ואין כאן מקום להאריך והארכתי בגליון הכ"מ בזה. אמנם לפי דברי התוס' שבסוף הדיבור נראה דנוטה סברתם לסברת הראב"ד ז"ל דקדושת בית בטלה אף למאן דס"ל דקדושת הארץ לא בטלה וכמש"ל והדבר שקול עד שיבא מורה צדק:
בא"ד וא"ת והא כתיב ואת דמם כו' תקטיר אלמא איתקיש כו' (כצ"ל) או אלמא איתקיש כו' וכן עיקר. וי"ל כו' בשרו לדמו והשתא מהך דרשא כו' (הד"א) דכיון דמוקי קרא דנחלה בשילה כו' (ר"ל ואפ"ה יש אחרי' היתר כדמוכחי התוס' לקמן ובפ' בתרא ק"ל) מקרא אחרינא והרב ר' חיים כו' (הד"א) ואין להקשות לפי' הקונט' דגרס הכא לא קידשה כו' (ר"ל לר' יוסי בשם ר"י אליבא דרבינא) וא"ת למאי דגר' קדשה כו' דר"י תרומה בזמן הזה דרבנן וי"ל כדפרישית לעיל כו' (כצ"ל):
(בסוף הדבור). ושמעינן לה בפ"ק דחגיגה כו' דקסבר לא קדשה כו'. ור"ל דקשה להו כיון דבקדושת הארץ פשיטא ליה דלא קידשה א"כ ס"ל דפשיטא דבית לא קידש וא"כ למאי מספקא ליה בשבועות ובמגילה ותי' דהרבה כרכים לאו מדברי ר"א הוא ולדידיה נמי מספקא ליה בקדושת הארץ ודוק:
הגהות
גמרא אינו אלא בפני כו' מה להצד השוה כו' שכן יש בהן כו' כצ"ל:
קדושה ראשונה כו' (מיימוני פ"ו מה' בית הבחירה)
כי סליק רבין כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ת"ל כו' ולקמי' פריך וניהדר דינא כו' הד"א:
ד"ה אפילו בכור כו' תיבעי ליה כגון כו' הד"א:
ד"ה לשמעת' כו' ומייתי לה מדרשא כו' כצ"ל:
ד"ה בשעת סילוק כו' המזבחות בעת כו' במדבר הד"א והס"ד: ואח"כ ד"ה קדשים נפסלים כו' הוא מדקתני וזבין כו' כדאמרינן לקמן אע"פ שנסע כו' הד"א:
תוס' ד"ה מאי קסבר כו' הקונטרס ופירושו ואם תאמר כו' וי"ל דלפי אותה גי' כו' להבאת מקום ואינו נאכל בכל ערי כו' (כצ"ל) ואי קסבר לא קדשה כו' אפי' מעשר יהא פסול כו' בירושלים ולא גרסי' לקמן פ"ב מעשר שני כו' כצ"ל: