ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף נז:
חדושים
ד"ה ואי בעית אימא חוץ כו' ועוד אמרינן לעיל כו' אע"ג דצריכה ההיא וילפינן בהיקשא (ר"ל לענין דנאכל לזכרי כהונה כחטאת כדאמרינן לעיל ק"ל) ותי' ר"י דמאחת למעלה דכתיב בשעיר יליף מבחוץ בין בפר בין בשעיר דהכי משמע וכן יעשה בחוץ בין בפר בין בשעיר וכן בשבע דלמטה כו' כצ"ל וכ"ה להדיא בתוספות דיומא וע"ש עוד ותבין דברי ר' חננאל ג"כ:
ד"ה ואי בעית אימא כי התם כו' ויש לפרש כו' (ר"ל דתי' הא' מדייק מדלא תני עד חצות לבסוף כו' ש"מ דאורייתא ואי בעית אימא כי התם כו' וק"ל):
הגהות
גמרא בשלמא למ"ד דלא הוי היקש כו' (כצ"ל) אלא למ"ד הוי היקש כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה במאי קמיפלגי כו' בהיקש ורע"ק כו' גמיר לה הס"ד והד"א:
ד"ה כשם כו' ז' למטה כו' הד"א:
ד"ה אלא למ"ד כו' בהיקש הס"ד:
ד"ה מקומות כו' דבהיקש קמא בהמות כו' כצ"ל:
ד"ה ה"ג ואיבע"א כו' ובא אף מה כו' ולימדתה בהיקש אי הוי הוקש בכור כו' חזה ושוק לאכילת יום ולילה כו' ושוק שבתודה ובתודה עצמה לא כו' כצ"ל ועיין בתוס':
ד"ה היינו דכתיב כו' והכתוב הקיש כל הבאות כו' תביאו מה ת"ל כו' הד"א:
ד"ה ת"ל תהיינה כו' בפ' התודה הס"ד:
ד"ה למדנו כו' מעשר מה תרומה כו' מעשר הרי עשר כו' הד"א:
ד"ה עשרה עשרון כו' עשרה עשרונות הס"ד:
ד"ה תביאו כו' חמץ דתודה לשתי כו' מפרש בה עשרון כו' כצ"ל:
ד"ה א"כ כו' כדתנא בכולהו הס"ד ר"ל בק"ש ובהקטר חלבים עד חצות במשנה קמייתא דברכות ק"ל:
ד"ה כי התם כו' גרסינן וה"ג א"כ כו' הד"א:
תוס' ד"ה ואי בעית אימא חוץ וכו' בא"ד ואית ספרים כו' זימנא גמר הס"ד:
ד"ה ה"ד כו' מיניה חלות חמץ לחודה כו' שבתודה עשרון לחלה כו' דהיינו ג' עשרונות ושליש לכל כו' דתהיינה משמע י' חלות ועשרון מתביאו קא יליף ובלשון כו' וי"ל דהא דאמרינן א' שלא יטול פרוס כו' כחלה של תרומה כצ"ל הס"ד:
ד"ה להרחיק כו' אינו ניכר הס"ד: