ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף נא.
חדושים
גמרא שהרי לן בבשר כשר יוצא כו' תנא מזאת תורת העולה ריבה סמיך ליה עכ"ל. לשון רש"י לקמן דפ"ד סמיך ליה לאסמכתא למילתיה ע"כ. ור"ל דדרשות אלו שם לאסמכתא וטעם לתורת עולה שריבה מפני מה ריבה אלו ונתן קצת טעם לדבריו ובאמת שאין זה טעם גמור ונ"ל הלשון רש"י שבכאן צריך להגיה וכצ"ל וקראי עיקר וטעמיה אסמכתא (ובס"א ועיקר אסמכתא אקראי קאי והוא קרוב למה שהגהתי ודוק). שוב מצאתי להדיא כן ברש"י במנחות דף ו' ע"ב נ"ל ודוק ע"ש. ולפי"ז נ"ל דלא איפשיטא בעיין דהא אינו בנין אב גמור אלא אסמכתא בעלמא דקראי עיקר וצ"ע ועיין במ"ש התוס' לעיל דף מ"ז ע"ב ד"ה מה נתינה כו' שכתבו בפשיטות דנפשט דדבר הלמד בבנין אב חוזר ומלמד בבנין אב ע"ש ולדידי צ"ע מנ"ל ואעפ"כ בטלה דעתי נגד דבריהם ודוק:
ת"ר אל יסוד המזבח כו' (מיימוני פ"ה מה' מע"ק)
או אינו אלא מזבח' כו' (פי' הוא קושיא היאך ס"ד למימר כן דהא לפ"ז ה"ל למימר אל יסוד העולה וכו' ומשני דה"ק או אינו כו' והא דלא אמר יסוד העולה א"כ ה"א בזקיפה כו' ק"ל ועיין בס' קרבן אהרן פ' ויקרא דף ק"ו ע"א וא"צ לאריכותו):
הגהות
רש"י ד"ה ה"ג ולא היא כו' אלא מהיקשא דוזאת כו' (ר"ל דשוותה העוף לבהמה בין בחולין בין בקדשים ק"ל):
ד"ה ולן באימורים כו' בבנין אב על הדם הס"ד:
ד"ה טמא כו' לא ירדו הס"ד:
ד"ה הואיל ומרצה כו' לא ירדו הס"ד:
ד"ה שקבלו פסולים כו' כהן טמא הס"ד:
ד"ה זאת תורת כו'. עלו לא ירדו כדכתיב כו' כצ"ל. ולעיל בשמעתי' פירשתי כוונת רש"י בזה הדבר:
תוס' ד"ה פשוט מיהא חדא כו' וכה"ג עביד ק"ו לעיל הס"ד:
ד"ה מפני מה אמרו כו' ולא ילפינן דם שלא כו' כצ"ל:
ד"ה אשר פתח שייך לדף נ"א ע"א:
רש"י ד"ה מ"ט אל יסוד כו' אוהל מועד יסוד שכנגד כו' דם ליסוד בפר כהן משיח כו' לדם הפר הד"א והס"ד:
ד"ה אל יסוד המזבח כו' ולא לפנימי הס"ד:
ד"ה אל יסוד כו' כדאמרן שיריו של כו' מזבח העולה תן יסוד כו' תורת שפיכת שירים ליסוד להלכות כו' טעון בעולה ובכל דמים כו' למילף מהכא הד"א וכצ"ל הס"ד:
ד"ה ור"ע כו' מאי בינייהו כו' הס"ד:
ד"ה מאשר פתח כו' אוהל מועד מזבח כו' הד"א:
תוס' (בדף נ"א ע"א) ד"ה אשר פתח כו' דגלי קרא בהדיא הס"ד: