ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף מה:
חדושים
תוס' ד"ה אבל העצים כו' לפי מה שנדפס בש"ס שלנו מתני' זו בע"ב א"כ גם דברי התוס' הללו שייכים להתם ושייך לכאן ד"ה רואה אני בכולן להחמיר אבל לפי הנראה מדברי תוספות דמשנה דלקמן שנויה ביחד עם מתניתין דקדשי עכו"ם לכך דבריהם מהופכים וכך אבארם: ד"ה אבל העצים כו' וי"ל דתניא דר"ש דהכא כו' כההוא תנא דר"ש כו' ועי"ל כו' שהביא ב' שערות אחר כך (ר"ל דב' איסורים אתי בהדדי על הקטן שהגדיל):
ד"ה ת"ל אשר בהקומץ רבה ובסמוך הס"ד:
הגהות
ד"ה אבל העצים כו' ומיהו בלאו הכי שפיר קמשני וזה כו' לית ליה קשה כצ"ל והס"ד:
מתני' דברים כו' (מיימוני פי"ח מה' פסוה"מ)
נומי ר"ש מחייב כו' והלבונה והקטרת אין כו' כצ"ל:
בהוכשר ליקרב הכתוב כו' כצ"ל:
ד"ה במזיד כו' נתכפרו והכי אמר כו' יבמות הס"ד והד"א:
ד"ה הכא נמי כו' טומאה לר"י כו' הד"א:
ד"ה לאו בני הרצאה להקב"ה כו' כצ"ל:
ד"ה ה"ג נומי ר"ש כו' הדם ועמו הס"ד ועיין במנחות בתוס' דף ק"ט ע"ב ד"ה בדברים:
ד"ה האוכל פיגול בשוגג הס"ד:
ד"ה ובידיעה כו' וידע שאכל הס"ד:
ד"ה ולא הותר כו' צבור הס"ד:
ד"ה ובשתי ידיעות כו' גמרי לה בשבועות הס"ד:
ד"ה ת"ל אשר כו' וינזרו כתיב הס"ד:
ד"ה יכול כו' מתחייב כו' כצ"ל:
ד"ה בהוכשר ליקרב כו' בקרא דבתריה הס"ד:
ד"ה יש לו מתירין כו' האמורה בהן הס"ד:
ד"ה נותר מנלן כו' אף על דבר כו' משום נותר הס"ד:
ד"ה שכן הותר כו' שפסולים במקריב הס"ד:
ד"ה מניין כו' דוינזרו הס"ד:
ד"ה שכן גזל פרש"י למ"ד היינו כו' שכן הותר וכו' אמאי לא אמר גם כן שכן עון מעון ופר"ח למ"ד (דגזל) היינו כולו כו' כצ"ל והוא מבואר: