ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף מב:
חדושים
ד"ה כי מדי כו' הקשה בקו' כאן בהקומץ כו' (כצ"ל) וקשה דכי פיגל בהזאה כו' (ר"ל דקשה ליה להמקשן) אבל אותן של היכל לא תלי בהו גמרא כו' לר"מ ברוך וקשה כו' דבעי שני כלים דהוי כשני מינים והוי פיגול. כצ"ל וכ"ה בתוס' דמנחות:
ד"ה משכחת כו' בראשונה במחשבה כו' וא"ת אכתי כו' כצ"ל ודברי התוספות הללו נכללים בדברי התוספות דלעיל והן דברי מותר:
ד"ה הקומץ כו' וקשה לפירושו כו' כדמשמע בכריתות פרק אמרו לו וי"ל דמיירי שחציו העלה ע"ג מזבח וחציו לא העלה דעל ההיא דאארעא לא פקע כו' (כנ"ל להגיה ע"פ התוס' דכריתות דף י"ד ודוק) דהא דאמר בגמרא לגבי קומץ דפיגול שהעלוהו דפלגא מחית כו' ומשלה בו האור פקע פיגולו כו' ובפ' אמרו ליה מתירו ליה לאכילה מיירי כשהי' כבר כו' אבל היכא דלא עלה כו' אע"ג דרובא דאבר אמזבח אם איתא כו' באיברים אחר הרוב כו' ומיהו פי' בקונטרס דבגמרא כו' (ר"ל שכתב לקמן בע"ב ד"ה הלכך כו' אפילו לא העלוהו כו' וק"ל) דאי לאו הכי הוה ההוא דעל כו' וירד וא"כ כיון דמשיך כו' וקשה התינח קומץ כו' דאין בהם הרצאה כו' (ר"ל דאין מתירין שום דבר ובעי למוקמה הכל ואם יאכל מהם לא הוי קרב המתיר כמצוותו ק"ל) ושמא לא שייך כו' כ"א גבי הקטרה דוקא שנעשה להם לחמו של מזבח כצ"ל מעל המזבח כו' (כנ"ל להגיה ור"ל דקומץ וקטורת נקטרים ע"ג מזבח ממש לכך אמרינן דפקע פיגולו מהם משא"כ דם אינו נזרק על המזבח כ"א על הקרנות וק"ל) ויותר נראה להגיה שנעשה לחמו של מזבח כו' ק"ל.
בא"ד ונראה לפרש דהיינו טעמא דקומץ וכולהו דאי הוי כו' (כנ"ל להגיה והוא תירץ לקושיא דלעיל דטעמא דלבונה ומנחת כהנים הוא משום כו' ועיין בתוס' דכריתות ודוק בכל מ"ש ובספר קרבן אהרן פ' צו דף ל"ב ע"ד דחק לפרש בלשון התו' בלי הג"ה ולא נהירא ומ"ש הוא עיקר דצ"ל דקומץ וכולהו):
הגהות
גמרא דחשיב ביה בפנים פסולה כמאן דלא כו' כצ"ל:
ארבעים ושלש והתניא כו' (מיימוני פ"ה מה' מע"ק ופ"ד מה' עבודת יוה"כ)
בשתיקה ואת הלבונה במחשבה כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה דאמר מר בפ"ב הס"ד:
ד"ה כי הדר מדי כו' הכתוב מדבר ע"כ בהכי אמר כו' מרצה לפיגולו וכן לרבנן כו' זריקה ולמאן דמוקי כו' כצ"ל והד"א:
ד"ה אלא למ"ד כו' חצי עבודה היא הס"ד:
ד"ה משכחת לה כו' זריקה לעולם הס"ד:
ד"ה בד"א כו' בתוספתא כו' שייך בלבונה הס"ד:
ד"ה באלו כו' קאמר ר"מ פיגול אלמא מפגלין כו' כצ"ל והד"א:
ד"ה אימא וכבר כו' ראשונה עושה הס"ד:
ד"ה דהיינו קמייתא כו' ל"ל למיהדר ומיתני או את הקומץ כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה הא כמ"ד כו' והוי מצי לאתויי כו' וכמ"ד דמעכבי הס"ד:
ד"ה הקומץ הקשה כו' שייך לדף מ"ג: