ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כח. · הגהות
גמרא השוחט את הזבח כו' (מיימוני פי"ד מהלכות פסולי המוקדשין)
פיסקא פסול ואין בו כרת מנא ה"מ כצ"ל ונמחק כיצד קרב המתיר כו'
מאי היא אמר רבה כו' גרסינן וכך משמע ברש"י לקמן בסוגי' וכן הוא בגמרא של קלף:
רש"י ד"ה לאכול את כו' לזרוק דמו או להקטיר כו' (הד"א) חוץ לזמנו הס"ד:
ד"ה לאכול דבר כו' (שייך לקמן בגמ')
ד"ה כאלי' דמי כו' ואף ע"ג דחישב מאכילות מזבח לאדם הס"ד והד"א:
ד"ה ר' אלעזר כו' הפסולים הס"ד:
ד"ה לאכול דבר שאין כו' חוץ למקומו הס"ד:
ד"ה ולהקטיר כו' למקומו דבר שאין כו' (הד"א) כגון בשר הס"ד: ואח"כ צ"ל ד"ה לאכול דבר שדרכו כו' (הנדפס במשנה דלעיל וכאן מקומו עד מזבח לאדם):
ד"ה לאו כאלי' כו':
ד"ה והב"ע מתני' כו' באלי' של גדי כו' טעונה אלי' הס"ד וכצ"ל:
ד"ה מאי קמ"ל כו' בשל כבש קמ"ל לשמואל כו' הד"א:
ד"ה להבי' עור כו' להביא אצל קדשים ס"א השנוי שם כצ"ל:
ד"ה עור בית כו' ולמטה הס"ד:
ד"ה חוץ למקומו כו' למקומו הס"ד:
ד"ה עולה אין כו' הקטרת עור אלי' דפסלה הס"ד והד"א:
ד"ה לרב הונא כו' גבי אלי' דנהוי אימורים כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה תרי קראי כו' חוץ למקומו הס"ד:
ד"ה שלישי אם כו' מזבחו ביום השלישי כו' הד"א:
תוס' ד"ה אמר שמואל הא מני כו' רישא וסיפא כר"א ומציעתא כרבנן כו' (ר"ל אלא מוקי רישא ר"א ומציעתא וסיפא רבנן ק"ל) וא"ת כו' אלי' נמי ואי לאשמעינן עור כו' הביא כפרתו אוכל בקדשים כצ"ל והס"ד:
ד"ה תנינא אלו כו':
ד"ה בשלמא לר"ה כו' מזבח לאדם הס"ד:
ד"ה אלא לר"ה כו' לשמואל לא מקשה למה לי למתני עולה ליתני עולה זבח כו' ליה כר' אלעזר כצ"ל והס"ד:
ד"ה מסתברא נותר כו' שייך לע"ב: