אור ברסלב
ברכת הזבח על זבחים דף כא. › חדושים

ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף כא. · חדושים

דף כא.

תוס' ד"ה מי כיור כיון כו' כדפי' בקונטרס בסמוך כו' (ד"ה והאמר ר"י כו') מדר' יוחנן כו' אע"ג דסוגי' דשמעתין כו' (ר"ל מדפריך מ"ש הכא דלא משקע ליה כו' ק"ל):

ד"ה כיור כיון ששקעו כו' דאין זריעה להקדש כצ"ל והס"ד:

ד"ה מאי אין מעלהו כו' לעבודת היום כו' כלומר אסור להעלותו כו' דר"י אית ליה גזירת שיקוע כו' וא"ת כו' כלל בערב היה להם להמתין עד סמוך כו' ר"ל דלמא לא רצו כו' ודוק כו' בתחילת הלילה או באמצעה דכדי שיהא כו' (כצ"ל נ"ל ור"ל כיון דעיקר טעם שיקוע משקיעת החמה הוא כדי שיזכור לשקעו בעמוד השחר א"כ היה להם לקבוע זמן השיקוע בתחילת הלילה או באמצעה מפני שיזכרו לר"י דלא נפסלה בלא שיקוע כלל לעבודת יום ודוק) ולר"י אע"פ שע"כ יש להם להעלותן וכו' כדפירש הקונטרס דלא סגי ליה כו' קידושי זה שזכה כו' שיקוע ליכא למיחש דכיון כו' וא"ת כו' והא השתא נמי כשמשקעו בעמוד השחר כו' (ר"ל לר"ח ב"י דמותר להעלות בלילה ונפסלים לעבודת יום אף דמשקע להו קודם ע"ה ולמה הצריכו לשקע כלל קודם ע"ה כיון דהוצרך ע"כ לקדש במים אחרים הכשירים למתירין וק"ל) וי"ל כו' וכשמעלים את הכיור ביום כו' (ר"ל לצורך מתירים אותן מים שנשארו בכיור ששקעו קודם ע"ה היו מערין כו' לצורך קידוש איברים ק"ל) אע"פ שהיה פיוס של תמיד קודם ע"ה כדמוכח כו' זריעה והא דפסלה להו כו' ועוד צ"ל דהא דאמר כו' (וכדפירש"י לקמן ד"ה אלא לאביי כו') וזה לשונו ומאי אינו כו' (הד"א) זכורים ע"י הך שיקוע דסוף כו' יכשירו כו' למחר אלא בשיקוע שישקעהו כו' שאנו צריכים אז כו' ופריך א"ה היינו דר' כו' ור"ח ב"י לא גזר כו' (ומתיר להעלותו בלילה אחר שיקוע שאחר ש"ה ק"ל) ומ"ש דקאמרת דסבר ר' קידש מתחילה כו' ואילך עוסקים כי מקדש ועובד כו' דודאי מסלק ליה והדר משקע ליה כו' (והא דפריך בסמוך היינו דר' חסדא היינו דמשני למחר א"צ לקדש וכפי הג"ה דלקמן ודלא כפירש"י ק"ל נ"ל:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה