אור ברסלב

ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף יב.

דף יא:

חדושים

גמרא או דילמא כשרים ומרצים ובתרתי פליגי כו' והא דפשיטא ליה דלפי זה נם בנמוך פסולים לגמרי היינו דקרא הכי דייק דבנמוך מהם מתחללין וחילול משמע שהוא פסול לגמרי וק"ל שוב נזכרתי שהתוספות כתב כן להדיא במתני' ר"פ ד"ה לשם גבוה כו' ושמחתי ועיי"ש עוד:

מתני' הפסח כו' (מיימוני פרק ט"ו מה' פסולי המוקדשין) ודע שהרב שם פסק כבן בתירא ודחק שם הכסף משנה למצוא טעם לזה. ול"נ משום דבברייתא מפורש שר' הושיב לר' יהושע וסייע את בן בתירא וקי"ל הלכה כר' מחבירו וגם ר"י לא השיב על קושית ר' והוא כהודה לדבריו וקיבלה וזה נ"ל ברור ק"ל:

תוס' ד"ה לילה לקדושה כו' אבל קודם לכן לא הס"ד ובתמורה י' ע"ב תירצו וז"ל וי"ל דקודם שנולד מצי מקדיש ליה ומייתי לה בבכורות מקרא עכ"ל:

ד"ה יום להרצאה כו' מביום צוותו כו' ולר"י דאמר בשחיטת לילה אם עלה תרד. (ור"ל אפילו בלא מחוסר זמן תרד וא"כ קרא דביום השמיני ל"ל ולזה תירץ דלמ"ד דלילה כשר בבמה אתי לאשמעינן במחוסר זמן דפסול אף בבמה ק"ל). י"ל למ"ד בפ' בתרא (דף ק"ך) אין לילה בבמה כו' כצ"ל:

ד"ה ש"מ ב"ח נדחין כו' וי"ל דמפריש נקיבה דחייה בידים ואפילו רב מודה התם דב"ח נדחים כו' כצ"ל ור"ל רב דפליג שם אר"י וס"ל דבעלי חיים אינם נדחים מודה במקריב נקבה לפסחו ק"ל נ"ל:

בא"ד ומיהו קשה מאכל חלב ונשתמד דהוי דחי' בידים עכ"ל ור"ל ולמה הצריך ר"י לאשמעינן דגם רב מודה ביה כיון דדחי' בידים. ומיהו למאי דמצריך בשמעתין דה"א כיון דבידו לחזור לאו דחוי הוא לא קשה כלל דהא קמ"ל ר"י דהוי דחוי בידים אף דבידו לחזור ודוק נ"ל:

בא"ד הנך תלת דב"ח נדחים כו' (ר"ל בג' מקומות נזכרו דברים אלו בקדושין וכאן ובתמורה אי נמי הנך תלת תלת דינים דש"מ ג' דקחשיב וזה עיקר דהא בכריתות איתא נמי להא מלתא אלא ר"ל הנך ג' דינים דש"מ ק"ל) וב' מקומות דפליג רב ור"י בההיא כו' כצ"ל:

ד"ה וש"מ יש דחוי בדמים כו' בקיבל דם בכלי שיש בו מים כו' ולא שייכא תמורה כו' (ר"ל דאין תמורה בעופות) שלא קידש מתחילה להקרבת הוא גופו כו' מיהו אינו כן (ר"ל קושיא אפי' לר"ש) אלא מביא כו' ש"מ יש דחוי מעיקרא וש"מ יש דחוי בדמים וב"ח נדחים כו' ופי' של יש דחוי בדמים הוי יש דחוי בדבר שאין בו רק (וכפרש"י דלעיל) קדושת כו' אמר ר' אלעזר כו' ומתיב רב עוקבא המפריש כו' תרעה ילדה זכר כו' לרבנן ור"ש ס"ל דב"ח כו' כר"א דתמורה (כצ"ל) אע"ג דקסבר ב"ח אינם נדחים כצ"ל. ומיהו קשה כו' התרצן דכריתות משני לה דס"ל כרבנן דתמורה דס"ל דב"ח נדחים וע"ז מסקי ומיהו קשה וכו' ק"ל:

בא"ד ליסייעי' מת"ק דר"א כו' וממתניתין דפסחים כו' דאית ליה לר"ש דאינם נדחים דלמא שאני כו' ועוד קשה מההיא דר"א דפשיטא ליה כו' (ור"ל דר"א משום ר' אושעיא בכריתות גבי מטמא מקדש כו' דב"ח נדחים ולעיל בכריתות דף כ"ז ע"א מיבעיא ליה ר"א מר"י אי ב"ח נדחים וק"ל) דחוי מעיקרא הוא וכשר לכ"ע משמע דכשר דבידו לתקן כדאיתא פרק לולב הגזול כו' ובכריתות פרק בתרא דפריך כו' כצ"ל (ובתמורה ובפ"ק דקידושין תי' בע"א והוא נכון אבל היכא שבידו לתקן קצת כגון כו' זצוק"ל וקשה לי כו' (כצ"ל והד"א):

הגהות

גמרא אפילו תימא מצפרא אין כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה