ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף טו:
חדושים
גמרא ואמר רבא הכל מודים כו' (מיימוני פי"ג מה' פסולי המוקדשין) ומפרש דלא כפרש"י אלא דס"ל דלרבנן בכל מקום אפילו קיבלו בפנים והוציאו לחוץ פסול ודבריו נוחים בהלכה וע"ש בכ"מ:
פרק שני
תוס' ד"ה טבול יום כו' וכ"ת דאיצטריך כו' דהא כי מרבה רע"ק כו' דמההוא קרא כו' (כצ"ל ור"ל דע"כ רע"ק מדמי לה בקרבן יחיד ובקרבן יחיד גם טמא לא אישתרי ק"ל):
ד"ה אתי בק"ו כו' משתויי יין דלקמן כו' וצ"ע אמאי לא יליף מק"ו דיושב כו' עכ"ל ור"ל מבינייהו דנילף מיושב כו' וכ"ת מה ליושב שפסול לעדות נימא זר יוכיח מה לזר שכן אין לו תקנה יושב יוכיח ודוק נ"ל:
הגהות
כל הזבחים שקבלו דמן זר כו' (מיימוני פרק ט' מה' ביאת מקדש)
נשפכה כו' עד פסול יש למחוק:
רש"י ד"ה לאמטוייה דקאמרת לאחשובה כו' במתני' הס"ד וכצ"ל:
ד"ה בחוץ כו' המזבח הס"ד:
ד"ה והוציאו כו' המזבח הנך כו' הד"א.
ד"ה אי תניא כו' ס"א ואין מחלוקת בין י"א כו' אלא אאבוהו ר"ש קאי ופליג כו' כצ"ל ועיין בכ"מ:
ד"ה למעוטי כו' על הטומאה הס"ד:
ד"ה קרבן נשים כו' קרב בתמיה כקרבן נשים כו' כישראל הס"ד:
ד"ה לא הורצה כו' ולא לאומות הס"ד:
ד"ה בטומאת הגוף כו' לא נדחה הס"ד:
ד"ה אלא כו' ופסלם הס"ד:
ד"ה בעל מום כו' עבד חילל דכתיב ביה מום כו' מקדשי הס"ד:
תוס' ד"ה זר ואונן כו' חילול בהדיא הס"ד: