ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף טו. · חדושים
תוס' ד"ה חטאת העוף כו' לה כיון דמכשר כו' הדבר באפשר לבטלה כו' המזבח לא פסלה כו' ולהכי בחטאת העוף כו' מכי נפיק כו' כצ"ל. ונראה דהם מפרשים דלא כפרש"י אלא הא דפריך אי דחשיב מקמי דליפוק דם לאו כלום הוא ה"פ משום דלא מקרי הולכה כיון שהדם הוא בצוואר ואפילו למ"ד דהולכה שלא ברגל מקרי הולכה ודמי לבעי' דר' אבין דלקמן דעדיין הדם במקומו בעוף הוא ובע"כ לא מהני ביה מחשבה אלא לבתר דנפיק דם ובשלמא למ"ד דתלי באפשר לבטלה א"כ בע"כ מכי נפיק דם עד דמטי למזבח א"א לבטלה מהני מחשבה אבל לדידך כו' ואם לא חשובה כבר איתעבד מצותו דלא עבודה היא אחר שיצא דם ומשני דאפ"ה מקרי עבודה ולא שלמה עבודה עד דנפל אמזבח מדכתיב והזה ונתן כו' ויש ט"ס בדבריהם ואולי דצ"ל רחמנא אחשבה לעבודה זו עד דשלמה כנ"ל ודוק וצ"ע עוד להתיישב: