ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ט: · חדושים
גמרא אמר לו רב אשי לרב אחי בריה דרבא בעיא דרבא היכא כו' כצ"ל וכן הוא בגמרא ש"ק ומ"ש שם בכסף משנה דין ו' וז"ל ויש לתמוה למה השמיט הא דאמר רבא כו' וצ"ל שלא היה כן בגירסתו וכו' ע"ש בחנם דחק הרב עצמו דפשיטא דכשרים ולא עלו כיון דהם עולות הוי כשוחט על מי שמחויב עולה שכתב בדין ח' והוא פשוט ומבואר:
תוס' ד"ה על מי שמחייב כו' מיהו גרע כו'. דחטאת ששחטה על מי שאינו מחויב כלום פסולה כדלעיל אבל כאן שחטה אמי שמחויב אלא שאינה כפרה כמותה ואינו מכפר אעון חבירו שאינו כמותה אפילו מקופיא כמו אעשה וק"ל:
ד"ה מחשבין כו' כמו שינוי בעלים תימא דלקמן כו' (הד"א) שלא לשמן ובזריקה עשה בה מחשבה כמעשה ונ"ל דלקמן מיירי שחיטה כו' כצ"ל ור"ל התרצן שמתרץ ס"ל דברייתא איירא בחישב באותה עבודה עצמה שעובד ולכך בחשב בקבלה שלא לשמה פסולה ובחישב בקבלה חוץ לזמנו דלא הוי אכילת אדם ומזבח לא מהני אלא א"כ חישב בקבלה לזרוק דמה או לאכול חוץ לזמנו כדמסיק התם אבל זריקה אפילו באותה עבודה מצינו מחשבה כמעשה כגון אם זרק לגמור הזריקה חוץ לזמנו ודוק:
בא"ד אבל ליכא לפרושא כו' כגון שוחט ע"מ לקבל דמן (וכפרש"י ז"ל לקמן) בעבודה עצמה (ברוך) ובלאו הכי תימא כו' (הד"א) לענין שינוי בעלים הס"ד: