אור ברסלב

ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף ו:

דף ו.

חדושים

תוס' ד"ה לא כיפר כו' וזו דלא כתנאי דהכא כו' (ובתוספות דיומא יש ט"ס שם וצריך להגיה ע"פ תו' דכאן) כיפר קמי (ברכת הזבח אמשטרדם: מי) שמיא אפי' מה שעשה כגון כו' אבל קשה ע"ז דלא ה"ל לתרץ רק כו' ולכן לכל הפחות צריך ליתן על הבהונות קודם כו' (כצ"ל) ור"ל אבל מ"מ בעי [ברכת הזבח אמשטרדם: לאתויי] אחר כך קרבן אחר משום מתנת הראש גם כן וכפרש"י דהכא אלא לעניין דמותר בקדשים סגי במתנות בהונות לחוד ובתוספות דיומא ליתא לתירוץ הרב והוא דחוק באמת:

ד"ה וליקו ולימא כו' אבל הפריש שנים בבת אחת אינו חייב שזו אינה קושיא כו' אחר כך ולהקריב ומועיל כו' דכי משתעי שצריך להקריב ב' דוקא כשמפריש בזאח"ז ונראה דבלאו קרא כו' (כך הי' נראה להגיה והשאר יש למחוק ומפי' דבריהם נראה שבאו לסתור פי' רש"י שכתב והלא בכל שנה הי' מקריבים ב' משמע דעיקר חקושיא דכשהפרישו ב' בבת אחת לא היו צריכים כ"א להקריב אחד כיון שאינו מכפר אעשה דאחר הפרשה ולא מהני מידי כיון שכיפר הא' וע"ז הקשו דליתא דהא יכול עדיין להפריש בשעת הקרבה לכפר על טומאה שאחר הקרבת הא' בין הפרשת הב' שמפרישים ביו"ט בשעת הקרבה ולכן פירשו דעיקר הקושיא הי' דזה הוא דוחק לומר דלעולם היו מקריבים שנים ולעולם היו מפרישים בזאח"ז בעי"ט או הפרישו השני ביו"ט בשעת הקרבה. וכתבו עוד דבלאו קרא הוי קשיא ליה שהיו יודעים בפשיטות שהקריבו בכל שנה שתים בבנין הבית ובעצרת וכי לעולם היו מפרישים בזאח"ז שדוחק הוא לומר כן. ויותר נראה להגיה דכצ"ל אחר הג"ה שהגהתי להפריש בזאח"ז ומשני דקרא משתעי ע"י לב ב"ד וכו' ונראה דבלאו קרא כו' ודוק נראה לי):

ד"ה סכין מושכתן למה כו' להא דר' יוחנן דהתם ובסמוך מייתי כו' ויש פירושים ברש"י שמוגה בהן כו'. ועוד נראה שדברי הקונטרס סותרים זה את זה כו' (ולפי פירושים שמוגה בהן ל"ק דמ"ה חזר בו רש"י וק"ל). ואחר כך פי' כו' תמימים דאית להו לב כו' ויפלו דמיהם למותר כו' דמילתי' דשמואל כרבנן אלא גרסינן תניא מודה ר"ש כו' מקדש וקדשיו במתניתין דהתם ובברייתא חידש טפי כו' לאפוקי שעיר הפנימי כו' (ר"ל דאי לא קרב ביו"ה לא יקרב ברגל ובר"ח אף שמכפר על טומאת מקדש מפני שהוא פנימי ק"ל). דאע"ג דמשמע התם דאי לא משום גזירה הוי מקיצין כו' ור"ח מפרש כו' והשתא עולה אבל לא במותר חטאת כו' ותימא אמאי נטר עד לסוף לעיל הוי ליה לאתויי כצ"ל והס"ד: ועיין בשבועות דף י"ב ע"ב ותבין דברי הר"ח כי כאן קצרו עיין שם:

הגהות

גמרא שירי מצוה כו' (מיימוני פ"ג מה' מע"ק)

כאילו לא כיפר וכיפר כו' דכיפר עשה דקודם כו' מי לא תנן כו' ר"י ב"נ כו' (מיימוני פ"ד מה' מחוסרי כפרה) כצ"ל וכן בגמרא ש"ק:

התם נמי כיפר בהונות כו' ת"ש ר"ש אומר כבשי כו' כצ"ל ול"ג ר' ישמעאל וכן מוכח לקמן דפריך ומי אית ליה וכו' לר"ש וכן הוא בתוספתא פ"ק דשבועות ובילקוט תרמ"ח ובגמ' ש"ק ובספרים אחרים

שאני קרבנות צבור דלב ב"ד כו' (מיימוני פי"ב מה' פה"מ):

רש"י ד"ה שירי מצוה כו' ולא עשאה הס"ד:

ד"ה בעמוד וסמוך כו' עבר עליה הס"ד:

ד"ה אם נתן כו' הראש כתיבא בתורה הס"ד:

ד"ה שירי מצוה כו' כדלקמן הס"ד:

ד"ה לא כיפר כו' הראש ויביא לוג כו' ולר"ע כו' בבהונות הד"א והס"ד:

ד"ה כבשי עצרת כו' ולבכורים הס"ד:

ד"ה שני כו' שלפניו הס"ד:

ד"ה בין זה כו' של זה בספק חוטאין קיימי הס"ד: (הד"א וכצ"ל):

ד"ה אלא שחיסך כו' חסך על עוונותיהם ראוין כו':

ד"ה והא כו' שאירעה בין זה כו' דשני מכפר כצ"ל והס"ד:

ד"ה טומאת מקדש כו' המחנה וגו' הס"ד:

ד"ה הב"ע כו' של זה ולעולם אעשה כו' הפרשה לא הס"ד והד"א:

ד"ה ליקום כו' והלא בכל שנה הצריכו שנים כצ"ל והס"ד:

תוס' ד"ה לאחר שחיטה כו' אפילו לאחר שחיטה הס"ד:

ד"ה דילמא את"ל כו' ושייך לדף שאח"ז:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה