אור ברסלב

ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף ה.

דף ד:

חדושים

רש"י שכן כו' נסכים ול"ג סמיכה דאשם כו' (הד"א) ומכאן תפיסה על רש"י ז"ל פ' תינוקת (דף ס"ט ע"ב) שכתב דאשם לא בעי סמיכה וליתא וכבר השיגו עליו בתוספות שם עיי"ש. ועיין בתוספות כאן בשם הר"ח ודבריהם דחוקים:

תוס' ד"ה מצינו בבאין כו' דלמ"ד שיעבודא דאורייתא כו' ולאו בר חיוב הבאה היא אלא שנתחייב מחיים ובשינוי כו' ראי' מייתי מבאין כו' דאינו אלא למצוה דנימא כשרים כו' וכצ"ל (ור"ל ואם כן בשינוי קדש ובעלים נמי לא נילף מיניה דלא עלו ק"ל) והיינו דיעבד דלכתחילה כו' אבל לא גמרינן מיניה דחטאת ואשם כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה הא שאר כל כו' ואידך ליתא מהיקישא הס"ד. ולא נמצא בספרינו תירוץ על קושיא זו ולמאי שכתבו התוס' לעיל בהג"ה ד"ה אימא היכא כו' יש ליישב קצת דהוי אמרינן דמוצא שפתיך אתי גם כן לעיכובא. ועוד נ"ל דל"ק כלל דכיון דבעינן מוצא שפתיך לענין דלא לירצי בשלמים והבא בנדר ונדבה וא"כ אשם לא נדע אי להקישו לשלמים או לפסח וחטאת דלא יעלה וכן אי הוי כתב חדא מפסח וחטאת לא הוי ידעינין זה שלא נכתב להקישו לשלמים או לאותו אחר דלא יעלה שנכתב לכך ע"כ בעינן אותה למעט לאשם דיעלה ולאקשיה לשלמים דלא יעלה ולא ירצה וכדמסיק לקמן נ"ל ודוק:

תוס' ד"ה תודה יוכיח אע"ג דאשכחן כו' לזבח שלמים הס"ד. והא דפריך מה לעולה ושלמים שבאים בנדבה היינו בנדבת יחיד דאלו בצבור שלמים לא באו נדבה ק"ל:

הגהות

גמרא ומקשי אם כשרי' הם ירצו ואם אין כו' כצ"ל (וכן הוא בילקוט ויקרא רמז ת"ע).

האשה שהביא' חטא' כו' (מיימוני פ"א מה' מחוסרי כפרה):

מה לשלמים שכן טעונים נסכים כו' כצ"ל לרש"י ותוס':

רש"י ד"ה לא ידענא במאי קאמר כו' כצ"ל:

ד"ה למאי הן ממוצא שפתיך הס"ד:

ד"ה ואין מרצין כו' על אלו הס"ד:

ד"ה האשה יולדת הס"ד.

ד"ה לא כו' בעלים הלכת' גמירי כו' הד"א:

ד"ה מודינא לך כו' חוץ מחטאת ואשם מיהו דלא אתי כו' פסח וחטאת הס"ד. וכצ"ל:

תוס' ד"ה לא יביאו כו' ופירשתי במנחות פ"ק הס"ד:

ד"ה אשם כו' דלא אתו כלל הס"ד:

ד"ה מה לשלמים שכן טעוני' כו' כצ"ל ושייך לע"ב ושם אפרשם:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה