ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ג.
חדושים
גמרא חטאת לשם עולה פסולה לשם חולין כשרה (מיימוני פט"ו מה' פה"מ) וז"ל הרב שם דין י"א. הפסח ששחטו במחשבת שינוי השם וכו' בין ששינהו לשם חולין פסול שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא לה' עכ"ל. וכתב הכסף משנה אפשר שהטעם מדכתיב ביה לה' משמע דלשם חולין פסול עכ"ל ואני אינני כמשיב על דברי רבינו אלא כגון דא צריכא לי רבה. דא"כ מאי פריך בכאן אלמא דמינה מחריב בה ולאו מינה לא מחריב בה והתניא תוכו כו' ולדעת הרב אדפרכת תוכו מחטאת ליסייעיה מפסח דלאו מיניה מחריב בה ואי משום דשאני פסח דכתיב בי' לה' אם כן גם טומאה שאני דכתיב תוכו ואפילו כלי שטף. ועוד דמקרא מלא דיבר הכתוב קדשים מחללין קדשים ואין חולין כו' ומנ"ל לחלק בין פסח לשאר קדשים. ועוד כשבא לומר לקמן דף י' ע"ב פסח יוכיח ופריך מה לפסח שכן זמנו קבוע. טפי הוי ליה למפרך מה לפסח שכן פוסל בו מחשבה אפי' לשם חולין. ודעת הרב ז"ל רחבה מדעתנו ושמא מצא באיזה תוספתא ומכילתא ות"כ כדבריו ולפי ריהטא דש"ס דידן צ"ע:
הגהות
ד"ה דאינתיק כו' של זה ושל זו הס"ד וכצ"ל: ד"ה תו רמא כו' ורב פפא קאי דקאמר דרמי כו' ושנינהו כצ"ל והס"ד נ"ל:
ד"ה דלאו מינה כו' מחריב בה ואין שמו כו' שמו ממנו הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ואפילו לשם עכו"ם כו' מהניא לפסול אלמא כו' מינה אחריב בה הד"א וכצ"ל:
ד"ה ואפילו כלי שטף כו' תוך תוכו וכלי גופי' כו' אוכלים שבו דאין כלי כו' חייץ ביה ה"נ כו' הד"א:
ד"ה ושני רבא עשו חולין. כו' דלאו מינה לא מחריב בה הד"א:
תוס' ד"ה כתב לגרש כו' מי שירצה הס"ד:
ד"ה ורמינהו כו' אין אוכלי' שבתוכו טמאים שגם כו' כלי חרס וקשה כו' (והדברים הכפולים יש למחקן) וטמא קמ"ל אבל תוך תוכו כו' מחריב בה כמחיצה אצל כו' הד"א:
גמרא תנור שחצצו כו' כוורת שהיא פקוקה כו' (מיימוני פי"ד מה' כלים):
רש"י ד"ה כוורת שהיא כו' כלי הוא דאי כו' כצ"ל:
ד"ה ומשולשלת תלויה הס"ד: