ברכת אברהם (ברכות)· רבי אברהם אביש מפראנקפורט
דף נה.
ג"ד מזכירין עוונותיו של אדם ואלו הן קיר נטוי כו', עמ"ש בחי' עה"ת (פ' בראשית) מזה:
שם ועיון תפלה ומוסר וכו', עיון תפלה הוא אם יחשוב שראוי לעשות בקשתו, ולזה ארז"ל אע"פ שיש לצדיקים לתלות במעש"ט מבקשים מתנת חנם, ירצה שאין מתפללים שיעשו בקשתם שיתן להם על מעשיהם רק מתייראים שלא יזכר עוונם ומבקשים מתנת חנם, וז"ש באבות פ"ב הוי זהיר בק"ש כו' שתכין לבך ותקשיב אזניך מה שאתה מוצא מפיך ולא תניח את פיך דמדנפשי' יקרא כי אם אתה שולח שלוחך לפום רהיטא יזכור זכותך שאתה ראוי להעשות בקשתך ותסברא דמתרצתא היא ויזכרו עוונותיך או ינכו מזכיותיך אבל כשאתה מתפלל בלב צלול ובהיר בודאי תראה שאל תעש תפלתך קבע לחוק קבוע שהקב"ה בודאי ישמע לך ובקשתך קבוע לבא לך אלא רחמים ותחנונים כו' של חנם שאז ישמע הקב"ה וגם עוונותיך לא יזכרו ולא יפקדו לפניו ח"ו כ"א הרחמים לבדם יהיו זכורים לפני המקום לז"א שנא' כי אל חנון ורחום הוא וגו' ורב חסד חנם עושה וניחם על הרעה שאין מזכיר עוונות ורעות וארך אפים גם אז ואל תהי רשע ע"י הזכרת עוונות כשאתה בפ"ע תתפלל ולא ע"י שלוחך שהוא הפה יכשילך פתאום ויגרום לעשותך רשע לכן הוי זהיר כו' בנ"ל:
שם חלמא בישא עציבותי' מסתייה, עמ"ש בחי' עה"ת פ' לך ופ' וישב מזה: שם ועכשיו שולחנו של אדם מכפר, וזש"א מלאכי א') כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי, אף בחוץ לארץ שולחנם שאומרים עליו ד"ת ודומה לקרבן ומקטיר קטורת וכמ"ש לעיל והמאריך על שולחנו דלמא אתי ענייא ויהיב לי' דכתיב המזבח עץ ג' וגו' זה השולחן וגו' שולחן מכפר כמזבח ע"ד (פ' וישלח) אכפרה פניו ופירש"י ז"ל קנוח והעברת פני העון ומקבל פני אלהים ונתרצה וכן בשולחן ע"י הצדקה מכפר וצלם אלהים ע"פ וכמ"ש בזוהר (פ' תרומה) זכאה איהו מאן דאלין תרין קיימין על פתורי' מילי דאורייתא וחולקא למסכני' כו' עיי"ש, ועל דא כתי' זה השולחן אשר לפני ה' כו', שהשולחן זה גורם לאתחזר צלם אלהים ע"פ וזה אשר מביא לפני ה', וז"ש פתח במזבח וסיים בשולחן וז"ש שם ואתם מחללים אותו באמרכם שולחן ה' מגואל הוא וניבו נבזה אכלו, דכיון שאתם אומרים דהן מזבח הן שולחן שאומרים עליו ד"ת ובהמ"ז הכל נבזה ולכן אין ראוי עבורכם לישא פנים הן בשביל גאוותכם שאין אתם מעבירים על המדות והן בשביל שאתם מונעים ישראל מן קרבנות ומשולחן ה' של ד"ת או בהמ"ז שיוצאים בזה כנודע הישא מכם פנים ע"ד שאמרו לעיל (דף כ"א:) ישראל נושא להם פנים לפי שמברכין על כזית, לפי שעושים לפנים משוה"ד וכן ארז"ל המעביר על מדותיו ג"כ עושין לו לפנים משוה"ד להעביר פשעיו, הישא על ידכם פנים לבעלים למחול עוונם, ועמ"ש בחי' עה"ת פ' אחרי (דרוש ג') :
שם מפני שהנהיג עצמו ברבנות, עיי' בחידושי עה"ת (פ' קרח מזה) :