ברכת אברהם (ברכות)· רבי אברהם אביש מפראנקפורט
דף מט.
אמר רבב"ח א"ר יוחנן הטוב והמטיב צריכה מלכות מאי קמ"ל, יש להקשות דלמא קמ"ל כר' דוסתאי דפליג ארבנן לעיל, ונר' לתרץ דהכי מקשה דל"ל צריכה מלכות הא בכל הברכות כך הוא, אלא מטעם דהיא דאורייתא א"צ מלכות, א"כ הול"ל דהטוב והמטיב לאו דאורייתא, בשלמא לעיל בפלוגתא דרבנן ור' יוסי אשמעי' דברכה בלא מלכות אינה ברכה אבל על ר"י אין לתרץ כך דהאר"י חדא זימנא, עוד נראה לתרץ דהנה רש"י כתב והא דפותח בברוך משום דחדא הוה פתיחתה וחתימתה וקשה לכאו' דהא לעיל (דף מ"ו.) אמר דהטוב והמטיב לאו דאורייתא והביא ברייתא ולא הוזכר שם מלכות, בשלמא ברכת השם לא הוצרך להזכיר דזה פשוט לכ"ע, ועכצ"ל דגם זה פשוט ולא הוצרכה להזכיר, רק דבן דוסתאי ורבנן דהוי תנאי מצינן למימר דפליגי אברייתא משא"כ ר' יוחנן דלא הוי תנא מה קמ"ל ודוק. מיהו לרש"י י"ל דהוקשה לו באמרו א"צ מלכות ולא אמר אינו. פותח בברוך דמזה משמע דפותח בברוך, ועוד דא"כ יקשה למ"ד א"צ מלכות מברייתא דכל הברכות, לזה כ' רש"י דלא תלי בהך דכ"ע מודו דפותח בברוך רק דפליגי אם צריך מלכות, ור' יצחק פליג אהך סברא דממחלקותו דאבא יוסי דפותח בברוך לפי שפתיחתה היא חתימתה דאי לא הוי פתח אף בברוך בלא מלכות בדהוי דאורייתא, א"כ מוכח דסברי דלאו דאורייתא וכן ר"י ורנב"י דלא הביאו מהך דהטוב והמטיב לאו דאורייתא ולא הביא מהך משום דסברי כאבא יוסי די"ל לפי שפתיחתה היא חתימתה, וכן רב לא הביא ראיית ר"י דסבר דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת וכן לא הביא ראיית רנב"י משום דרבנן פליגי אדר"ע ודוק: