ברכת אברהם (ברכות)· רבי אברהם אביש מפראנקפורט
דף לה:
אר"י משום ר"י בר"א בא וראה, עיי' בירושלמי מעשרות פ"ג (דף ז':) מזה המאמר:
תוס' ד"ה כאן בזמן, אבל אין עושים רצונו כל כך, נר' לפרש דלעיל בפ"ק אמרי' מפני מה צדיק וטוב לו ומשני צדיק בן צדיק כו', ואבע"א צדיק גמור כו' ופי' המפרשים צדיק גמור היינו העושה מאהבה שלא ע"מ לקבל פרס וכ' שהנבחן אם עושה מאהבה אם יכבד הת"ח כי כן דרך אוהב את המלך לאהוב גם את עבדיו, ובזוהר (הק' תיקוני) איתא אית יראה ואית יראה העובד מחמת יראת התרוממת שמצייר כאלו ה' נגדו זה נקרא יראת ה' ועדיף כמו אהבה, אבל העובד מיראת עונש נק' יראת אלהים, ובמס' יבמות (דף מ"ח:) אמרי' מ"מ גרים מעונין מפני שאין עושין מאהבה אלא מיראה, וכתבו התוס' דהומ"ל איפכא שאין עושין מיראת ה' רק מאהבת שכר דאלו יראת ואהבת ה' שניהם שוין לשבח וכן אהבת שכר ויראת עונש שניהם שוין לגריעותא, וא"כ גם כאן י"ל דאם עושין מאהבה ויראת המקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים ואם לאו לא די שעושין לעצמן אלא אפי' לפעמי' מלאכת אחרים נעשית על ידן וזו ולעבדו בכל לבבכם בחי' עבד ולא כבן, והענין מבואר ביומא פ' יוה"כ דרמי ר"י קראי אהדדי כתיב שובו בנים כו' וכתי' כי אנכי בעלתי בכם וגו' ופירש"י אלמא נק' עבדים ומשני כאן מאהבה ומיראת המקום קרויים בנים כו' ע"ש ואז מלאכתן נעשית ע"י אחרים, ובפ"ק דב"ב בשאלת טורנוסרופוס לר"ע השיב לו ר"ע כשעושי' רש"מ נק' בנים וכשאב אחר כועס על בנו משגר לו פרנסתו ע"י אחרים משא"כ כשעושי' שלא לשמה נק' עבדים ולכך אין אחרים עובדים להם וכמ"ש ולא עבדים לעבדים ואף דכתיב בהו דגנך שמגיע להם מצד מעשיהם כמארז"ל למשמאילי' עושר וכבוד מ"מ בעצמם הם מאספים ולא אחרים, וז"ש באבות כל המקבל עליו עול תורה מעבירין מעליו עול מלכות ועול דרך ארץ בעושין לשמה, אבל בעושין שלא לשמה צריך לעסוק ג"כ בעצמו במלאכה ומ"מ הוא טוב להתחיל בזה ומתוך שלא לשמה יבא לשמה, אבל בלא מלאכה תכליתה המבוקש שיבא לשמה תהי' בטילה, משא"כ. במקבל עליו העול הזה ללמוד מתוך ייסורין לשמה מעבירין ממנו עול ד"א זוכה שמלאכתו נעשית ע"י אחרים: