ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קנא
שיורי ברכה
א
דין א'. הגהה. י״א הא דאסור למכור וכו' היינו דוקא אם אין להם אחרי׳ כיוצא בו וכו׳ ויש מחמירין וכו'. דעת היש מחמירין ביאר הרב בדרכי משה דהיינו ממ"ש הר״ן פ״ק דע״ז דאע״ג דיכול ליטלו בלא"ה אסור מדרבנן משום דאסור לסייע ידי עוברי עבירה והוא דעת התוס׳ והרא"ש והגהות מרדכי ריש שבת ע״ש באורו:
וחזיתיה להרב שפתי כהן עשה שלום ביניהם דלא פליגי דמ"ש התוספות והרא״ש ריש שבת והר״ן פ״ק דע״ז מיירי בישראל שהוא חייב להפרישו מאיסור משא״כ בגוי וישראל מומר דאינו חייב להפרישו עש״ב. ולפום ריהטא נראה להביא ראיה דגם הישראל אסור ליתן לגוי מדרבנן ואם כנים אנחנו בזה הלא טוב לנו לומר כמו שהבין מור״ם בדעת התוספות והרא״ש והר״ן והוא ממ״ש בנדרים דף ס״ב רב אשי הו״ל ההוא אבל זבניה ליה לבי נורא א״ל רבינא לרב אשי האיכא לפני עיור לא תתן מכשול א״ל רוב עצים להסקה נתנו. ומסתמא הוו שכיחי עצים למזבן ואפ״ה א״ל רבינא האיכא לפני עיור. ואי אמרת בשלמא כדעת מור״ם דלהר״ן פ״ק דע״ז ודעמיה גם להגוי איכא איסור מדרבנן אף דיכול ליטול בלא״ה משום מסייע ידי עוברי עבירה שפיר קאמר ליה רבינא האיכא לפני עיור כלומר דמדרבנן מיהא אסור אף דשכיחי עצים לקנות. אלא אי אמרת כדעת הרב שפתי כהן דלא אסרו אלא בישראל אבל לא בגוי דאינו מצווה להפרישו א״כ מאי פריך רבינא האיכא לפני עיור הא אסיקנא דליכא לפני עיור אלא בדקאי בתרי עיברי דנהרא והכא הא שכיחי עצים:
הן אמת דאף לדעת מור"ם תקשי מהא דנדרי׳ להמרדכי פ״ק דע״ז ודעמיה דשרו למכור להם אם מוצאים לקנות ממקום אחר דא״כ מאי פריך רבינא לרב אשי הא עצים שכיחי ובכה״ג שרי ודחיקא מילתא לומר דלא שכיחי עצים כי הני דאבא דרב אשי:
עוד נראה להביא קצת ראיה ממ״ש הרמב״ם פ״ח דשמיטה דין ח׳ מחזיקין ידי גוים בשביעית בדברים בלבד וכו׳ מפני שאינן מצויין על שביתת הארץ וכו' ע״ש אלמא משמע דאי היו מצווין היה אסור להחזיקם אפילו בדברים. ומעתה להר״ן פ״ק דע"ז ודעמיה דסברי דאף דיכול ליטלו אסיר מדרבנן דאסור לסייע ידי עוברי עבירה ה״ה נמי לגוי כיון דהא אשכחן דלהגוי נמי כשהוא מצווה אסור להחזיקו אף בדברים:
גם מלשון הר״ן פ״ק דע״ז משמע קצת כדעת מור״ם דהרי הר״ן קאי על כוס יין לנזיר ועל אבר מן החי לבני נח ועל שניהם הוא אומר דדוקא בתרי עברי ואף דלא קאי בתרי עברי אסיר מדרבנן ומסתמות דבריו משמע דקאי גם אאבר מן החי לגוי ע״ש וכדברי הרי״טבא בחידושי פ״ק דע״ז ודוק. ולשון פסקי תוס' פ״ק דשבת שכתבו צריך להפריש חבירו מעבירה וכו׳ משמע קצת כדברי הרב שפתי כהן:
וזה חזיתי להרב מהר“י עייאש בשו״ת בית יהודה סי׳ ה׳ מי״ד דפירש דברי התוספות דסנהדרין דף ס"ג גבי שתוף דכתבו דליכא לפני דאין גוים מוזהרים דכונתם דאף דלא קאי בתרי עברי איסורא איכא ע״ש וזה כדעת מור"ם אבל אין דבריו מוכרחים בתוס' ובפרט לפי מ״ש הרב פרי חדש בא״ח סימן תצ"ו במנהגי אסור אות כ״ב דכיון דאין האיסור מזומן לפני האוסר והמתיר מזמינו הו״ל כתרי עברי ע״ש. וצריך להתישב בכל זה:
ואתה תחזה להרב באר שבע בתשובותיו סימן ס״א בעצים שנותנין הגוים ביום אידם ונוטלין גם מישראל והביא הרב ז״ל ההיא דפ׳ בן סורר דף ע״ד קוואקי ודימונקי היכי יהבינן להו ואסר ליתן להם בידים ע״ש והרב משאת בנימין סי' פ״ו לנדונו הביא הך שמעתא והתיר לתת אף בידים והביאו הרב כנה״ג סי׳ קמ"ח הגה״ט אות י״א ולא זכר מדברי הרב ב״ש. ועמ״ש הרב חוות יאיר בהשמטות דף רס״ז ע״ב ודף ע״ד ע"ב יעויין שם:
סוף הספר