ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קמב
שיורי ברכה
א
דין ד'. דיש שבח עצי איסור בפת וכו׳ כ״כ הר״ן ריש פ' השוכר את הפועל דשבח עצים בפת היינו באסורי הנאה אבל במותר בהנאה לא אתמר והתוס' הביאו ראיה מהמבשל בשבת בשוגג יאכל ואמאי הרי נתבשלו בעצי מוקצה ודחה הר״ן לזה דלא שמענו שבח עצים בתבשיל. ושאלני צורבא מרבנן באחת הערים מרומאני״א (שלא יש ש״ס) דהתנן תבשיל שבשלו בעצי ערלה ידלק וכן נראה מהרמב״ם. ובהיותי חד כרעא אארעא אגב רהטאי השבתי לו דמ״ש הר״ן דלא שמענו ריש שבת עצים בתבשיל אפשר דהיינו בסתם תבשיל המתבשל בקדרה שהקדרה מפסקת על דרך מה שאמרו בירושלמי כ״ח דתרומות גבי מים שהוחמו בכלי שהכלי מפסיק ויש בו משום גילוי ע״ש. וההיא דיש שבח היינו בבשרא אגומרי. אמנם אין זה אמת ודברי הר״ן ברורים דהשתא קאי לס״ד דשבח עצים נאמר אף במותר בהנאה שבא לדחות ראית התוספו׳ על זה דהוה ס״ד דשבח עצים נאמר אף במותר הנאה ושבח עצים הוא טפי מהנאה ולכך אסור והביאו התוספות ראיה מהמבשל בשבת ועל זה כתב הר״ן דאין ראיה דאימור דשבח עצים אף במותר בהנאה דהוי טפי מהנאה אחרת שבח זה אבל אין זה כי אם בפת לא בתבשיל וההיא דערלה לאו מטעם שבח עצים בתבשיל אלא מטעם דאסור בהנאה. ואף דאין שבח עצים בתבשיל ה״ד במותר בהנאה אבל במידי דאסור בהנאה אסיר שכן נהנה. ואף אם יאמרו המפרשים דטעם ערלה משום שבח עצים אין זה נגד דברי הר״ן דלפי האמת דאין שבח עצים אלא באסור בהנאה כדמוכח מההיא דכמון שכתב הר״ן שהיא ראיה מכרעת מעתה שבח עצים ואיסור הנאה שכן נהנה. ומה שדוחה הר״ן הוא לס״ד דלא אשכחן בש"ס בשבח עצים בתבשיל. זה רשום מאז הימים בלי ראות שום ספר ולא אסתייעא מילתא לעמוד אח״ך בסוגיות הש״ס ועיקר ומקור הדברים והיה לזכרון. ועמ״ש הרב ט״ז ס״ק ד׳ והנמשך. והרב בני חיי ועמ״ש מהר״ר אברהם קארו ז"להה בקונטריס הביאו מורינו הרב חזון נחום במסכת תמורה דף קע״ב וקפ״ג עיין שם.
ב
דין ט״ז. אי להסתר כל בנויי וכו׳ ומכאן איסור מפורש לנכנסים לבתי עכו"ם לראות בנוייהם הרד״ק בהגהותיו כ״י.
ג
בשבת דף קמ"ט ע"א ת״ר כתב המהלך תחת הצורה וכו׳ ודיוקנא עצמה אף בחול אסור להסתכל בה משום שנאסר אל תפנו אל האלילים מאי גמרא אמר רב חנין אל תפנו אל מדעתכם. ופירש״י כגון בני אדום המציירים בכותל חיות משונות אי דויקנאות של בני אדם של מעשים כגון מלחמ' דוד וגלית וכותבים תחתיה זו צורת חיה פ׳ וכו׳ ע״ש ורבינו הערוך פי' ערך פן פירוש בזמן שאתם מסתכלין בהם אתם מפנין אל מדעתכם עכ״ל.
וחזה היות להרדב״ז בתשובותיו ח״א סי׳ ק״ז שכתב וז״ל ואע״ג שכתבו התוספות דמזירי שעשאום לשם עכו״ם ועדיין לא עבדום הרי רש״י והר״ן חלוקים וכל פוסקי הלכות כתבוה סתם משמע דבכל גוונא איירי וכן בדין דכיון דטעמא הוי משום שלא יפנו אל מדעתם מה לי צורת עכו״ם או צורה אחרת עכ״ל ע״ש שהאריך ודחה ראית התוס'. אבל ק״ק במ״ש דכל פוסקי הלכות כתבוה בסתם וכו' שהרי הרמב"ם פ״ב דע״ז וסמ״ג לאוין י״ד הביאוה גבי עכו״ם וכן דעת הרא״ש והטור ורבינו ירוחם. וכעת לא אשכחן אלא הערוך ורש״י והר״ן דתרגמוה אף בצורה דעלמא:
ומ״מ הירא דבר ה׳ יחוש לדעת הערוך ורש״י והר״ן והרדב״ז דאסרי בכל צורה דעלמא. ויש לקצר בזה משום מוטב וכו׳.