אור ברסלב

ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן צד

סימן צג

שיורי ברכה

א

התוחב כף חולבת וכו׳. ממ״ש הש״ע לקמן סי' צ״ה נותן טעם בר נ"ט דהתרא מותר ולכן קדרות של בשר שהודחו ביורה חולבת וכו' אפי׳ שניהם ב״י מותר משום דהוי נ״ט וכו׳ ע״ש משם אנו אומרים שאם אירע שבשלו תבשיל בקדרה חולבת ונתנו בה מעט חלב שיש בתבשיל ס' נגד החלב ותחבו כף של בשר בת יומא באותה קדרה של חלב. שהכל מותר. לפי שהחלב נתבטל מאחר שיש ס' במים כנגדו והוי כמי שאינו וכאלו אין שם אלא מים לבד והו״ל נ״ט וכו׳ ולכך צריך המורה לשאול ולחקור כי בעו מיניה כשתחב כף בת יומא בקדרה חולבת אם יש חלב בקדרה או לאו וגם כשיש בו כמה יש בו דלפעמים נותנים מעט לבד ובזה יורה צדק.

ודע שאם תחבו כף של בשר או של איסור בקדרה של התר שכתבו הפוסקים דצריך לשער בכל הכף. דע דהיינו דוקא כשתחבה בתוך האיסור שכל מה שבקדרה הראשונה היה איסור כלו כגון שהיה חלב לבדו מתבשל בקדרה הראשונה שנתחבה הכף בה שאז כל מה שבלעה הוא איסור ולא ידעינן כמה בלעה ולכן משערינן בכלה דלא ידעינן כמה בלעה ואנו משערים בדעתנו שבלעה כמוה. אבל אם התבשיל היה של התר מתבשל בקדרה ונתערבו חלב או איסור ותחבו הכף שם ונאסרה הכף מפני זה ואח"ך תחבוה בקדרה של התר אז אין צריך לשער כנגד כל הכף אלא אנו משערים בדעתנו כאלו נלקח חלק מאותו תבשיל כשעור דהיינו אם יש בכמות הכף ליטרא ד״מ אנו חושבים כאלו נפל ליטרא אחת מאותו תבשיל איסור לתוך ההתר ואח״ך אנו חוזרים וחושבים כמה מגיע מהאיסור מאותה לטרא של התבשיל. המשל בזה הרי שבקדרה אחת היו מבשלים עשרה לטרין של תבשיל ונפלו שם עשרה אוקיות של אסור הרי שלכל ליטרא מגיע אוקיא אחת ואם נלקח משם ליטרא של תבשיל ונפל אותו תבשיל בקדרה של התר בודאי שא״צ לשער אלא כנגד אוקיא אחת שיש בו דהא קי״ל אין חתיכה נעשת נבילה ולכן כף זו אף שנחשוב שכלה תבשיל הרי ליטרא בתבשיל של אותה קדרה אין צריך לשער אלא כנגד מה שבלעה וכן כתב המרדכי להדיא פ׳ כל הבשר סי' תרצ״ז וז״ל נשאלתי על יורה של בשר שנתבשל בה חתיכת איסור ולא היה בהתר ס׳ לבטל האיסור לכן נאסר כל מה שביורה ולקחו המרק של יורה ושמו בקדרה שהיה בה מאכל של התר ולא היה ס׳ בקדרה שניה מכל תערובת האיסור ועתה שואלים אם המרק אוסר הקדרה או לא כיון דאיכא ס׳ נגד המרק כלומר היו מסופקים אם צריך ס׳ מכל התערובת או א״צ ס׳ רק מן האיסור המעורב בו כי אין הכל אסור. ונ״ל שאין המרק הנאסר אוסר אלא לפי חשבון שיש מדומע בו מן האיסור וכו׳ דתנן אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון וכו׳ ע״ש כל לשון המרדכי באורך. ודע שאם לא נודע כמה הוא האיסור מתחלה אנו משערין עד שיצא הספק מלבנו. הרב הגדול מהר״ר שלמה עמאר ז"להה בפסקי דינים כ"י:

ב

תבשיל שעורים שנתנו בו חמאה א' מארבעים מהתבשיל והגיסוהו בכף ונתחב הכף לקדרה של בשר שאין בה ס׳ כנגד החמאה שנתנה בתבשיל שעורים הורו המורים לאיסור ודלא כמאן דשרי. שו״ת פני אריה חדשו' סי' מ״ח וע״ש סי׳ מ״ט.

ג

דין ב׳. ולא נודע בינתים צריך ב' פעמים ס' וכו' עמ״ש הרב מהר״י עייאש בשו״ת בית יהודה י״ד סי' מ״א.

ד

דין ג׳. כל זמן שהיא בת יומא וכו' עמ״ש הרב פר״ח שהשיג על הרב בית חדש ועיין בתשובות גאוני בתראי סי' ל״ח.

תוכן העניינים

ברכי יוסף על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה