אור ברסלב

ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן פא

סימן פ

שיורי ברכה

א

דין ו׳. מותר לחזור ולינק עד סוף כ״ד וכו׳ מוכח דכיון דפירש אינו מותר אלא עד כ״ד חדש ודוקא אם לא פירש מותר עד ד׳ וה׳ וכמ״ש מרן בב״י. והרב מהר״י מילר כתב דמסתמות הפוסקים משמע דאין חילוק ורצה להגיה בדברי הרמב״ם דהיינו להחליף הדברים ולו מצא עזר מס' יריעות עזים והובאה תשובתו בספר שבות יעקב ח״א סימן נ״ט. אך הרב המחבר שם דמה דבריו ומצא סמך לדברי הרמב״ם וגם סמ״ג כתב כדבריו וחלילה להקל נגד דבריהם ע״ש גם הרב יד אליהו סימן צ״ב הביא ראיות לדברי הרמב״ם ע״ש ועיין מ״ש עוד בהא דד' וה׳ שנים ולהרב מגילה ספר לאוין קל״ב דף ס״ג:

ב

הגהה. לא יניקו תנוק מן הכותית אם אפשר בישראלית וכו׳. הכי מסיק הרי״טבא בחידושיו סוף פ' חרש וריש פ׳ אין מעמידין וכ״כ מהרש״ל בים של של שלמה סוף פ' משר ע״ש:

ג

דחלב כותית מטמטם את הלב וכו' כן כתב מהרש״ל סוף פ' חרש סי' ז׳ דכתבו המקובלים שאכילת שקצים ודומיהם מטמטמין הלב והשכל ע״ש ורבינו בחיי פ' משפטי' כתב דבשר בחלב מטמטם הלב ונ״ט על פי הטבע ע״ש. והרב בית דוד סימן כ״א פשפש ולא מצא הא דטמטום הלב ועיין מ״ש אני בעניי בקונטריס פתח עינים שם בפ' אין מעמידין:

ד

ומוליד לו טבע רע וכו׳ הרשב״א בחידושיו סוף פרק חרש והביאו הר״ן פ' אין מעמידין כתב דישראל הם ביישניה ורחמנים וכשיונק מן הנכרי׳ מוליד לו אכזריות ועזות כמותן אך הרי״טבא בחידושיו ס״פ חרש ופ' אין מעמידין כתב דחלבן מאכיל׳ שקצים וכיוצא ומוליד טבע רע ואכזריו׳ ועיין מה דהביא הרב בית דוד מרש״י פ"ק דסוטה וע״ש מה שכתב:

ה

וכן לא תאכל המנקת אפילו ישראלית וכו׳ עמ״ש מור״ם בתור׳ חטאת כלל ס״ה ע״ש ובמנחת יעקב ובית דוד ובספר ארח מישור סביב הר״מ:

ו

לעיל דין ב'. ונמצא טריפה וכו' יש מקומות דרוב הבהמות הם טריפות והבודק לא יכשיר א׳ מעשרה ואפ״ה מגבנין גבינות מחלבן ולא היה אדם שערער. ונראה דסמכו דרוב הטריפות אינן מעיקר התלמוד ואיכא נמי כמה טריפות דבעו בדיקה ולא בקיאינן וכמ״ש הרב פר"ח סי׳ ט"ל ס״ק ג׳. הגהה כ״י לרב רחומי הרב כמהר״ר אליהו ישראל ז״להה:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה