אור ברסלב

ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן נה

סימן נד

שיורי ברכה

א

הרב כנה״ג בס' תשובותיו הנדפסות מחדש הנקרא בעי חיי חלק עץ הדעת השייך לי״ד האריך בכמה דינים השייכים לסי׳ זה וסי׳ כ״ו ולשונות הפוסקים וסוגיות הש"ס מסי' ע״ז עד סוף סי' פ״ו ע״ש בחון בהם וחקור מהם.

ב

דין ח׳. ויש אוסרים בס' הקטן מחב״ר סוף אות ד׳ הלצתי בעד הרב כנה״ג שכותב בזה ובכמה מקומות כיוצא בזה דמרן לא הכריע דכונתו דאף דסתם וידוע דסברא שסתם נקיט לה

להלכה מ״מ לא היה לו למרן להביא סברת החולק כלל. ומשום הא דמייתי סברת החולק קרי ליה לא הכריע ע״ש. והן עתה כה הראוני שכן כתב הרב החסיד הרמ״ך ז״ל בספרו הנחמד יד מלאכי דף קצ״ד ע״ש.

ג

בענין העצמות קולית וצומת הגידים וגף דע כי איסורם מחמת ספק הקולית שמא יצא לחוץ אם הוא מורכב וצומת הגידים שמא נפסקו הגידים וגף שמא נקבה הריאה ולכן היינו נוהגים לגבי כלים שאם לא נודע מהאיסור עד שעבר עליהם מעת לעת אז הכלים מותרים והטעם שכיון שהכלים פגומים אינם אסורים אלא מדרבנן ובנ״ד שהאיסור הוא ספיקא דרבנן הוי לקולא וכן אנו נוהגים זה כמה שנים ודייקינן להא מילתא מדכתב הב“י סי׳ נ״ז וז"ל מ״כ וכי פליג על כל הש״ס בכל מקום שאמר דס״ס דאורית׳ לקולא ועוד ק׳ למה אין כל העדר מותר מכח ס׳ דרבנן לקול׳ ונראה דלא איירי ר״י אלא דוקא שנודע שדרס הזאב קודם שנתערב אבל כשנודע ב׳ הס׳ ביחד מותר וא״כ מהכא משמע שבנ״ד איסור דרבנן ונודעו הספקות ביחד מותר והכלים מותרי' דס"ס בדאורית' וס' דרבנן שקולים הם. ועוד בנ״ד יש טעם אחר שיש להם חזקת התר שהרי כתב ש״ע סי' ק״ז המבשל ביצים בקליפתן וכו' ואפילו לדברי האוסרים הכלים מותרים דהעמד כלי על חזקתו וכתב הש״ך הכלים מותרים וישהא אותם מעל״ע כדי שיהיו פגומים ע״ש והא עדיפא מדידן שלא היינו מתירין אלא שלא נודע אי' עד שעבר מעל“ע וכעין זה כתב בהגהת סי׳ קכ״ט בכלים שהיו בבית הגוי דאם ישהם ישראל מעל״ע מותרים ע״ש ולפ״ז מותר להשהותם לכתחילה ועוד גבי קולית יש טעם אחר דכתב הש״ך סי' נ״ה דוקא שיש רעותא מבחוץ אבל אם עור ובשר יפה אין לחוש ובקולית שאין רעותא מבחוץ הכלים מותרים לכ״ע. הרב הגדול מהר״ר שלמה עמאר ז״ל בפסקי דינים כ״י.

תוכן העניינים

ברכי יוסף על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה