ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן כח
שיורי ברכה
א׳.
דין א׳. צריך לכסות דמו וכו׳ הרב דינא דחיי בעשין דף ע״ה האריך בנותן טעם למצות כיסוי והביא דברי הראב״ע וריב״ה בפרפראותיו. ואני הצעיר מצאתי בתנחומא ובהגדה שרז״ל נתנו טעם למצות כסוי והבאתי דברי רז״ל בספרי הקטן פתח עינים פ' כסוי הדם ע״ש.
ב'.
בין שהיו מזומנים וכו׳ הרב כנה״ג בריש סי׳ זה תמה על דברי התוספות בזה וכ״כ בדינא דחיי דף ע״ז וגם בתשובותיו הנדפסות מחדש ס׳ בעי חיי בחלק עץ הדע' סי׳ כ״א כתב כן.
ואני בעניי כתבתי שם בפ״ע על דבריו ז״ל.
ג'.
דין ב׳. הגהה. מנין שהחיינו עמ"ש הרב כנה״ג בתשובותיו סי׳ כ"ב.
ד׳.
דין ח׳. מי ששחט הוא יכסה וכו׳ עמ״ש בספרי הקטן מחב״ר על דברי הש״ך ח״מ סי׳ שפ“ב ודברי ה״ר צמח שהביא רבינו ירוחם ומ״ש בשו"ת יכין ובועז ח״ב סימן י״ז. ובס' הקטן פתח עינים בחולין דף פ"ז הניפותי ידי יד כהה ושם כתבתי דנראה בעיני דדברי ה״ר צמח שהביא רבינו ירוחם היה הגהה מבחוץ והוא קיצור מתשובת יכין ובועז ע״ש באורך.
ה'.
דין ט״ז. ויש מי שאומר שאם הי״ל אפר מוכן וכו׳ כבר תמהו על מרן שהתוספות סברי איפכא. ויש להרגיש על הר׳ כנה"ג בתשובותיו י״ד סי׳ כ״ג דהגם שהזכי׳ דברי התו׳ בתחי׳ מ"מ בסוף התשובה כתב דלא כתב להתר הרב בס׳ הקצר אלא בחושבו שאין אוסר בדבר ושאף הרשב״א והר״ן יודו וכיון שנתבאר דהרשב״א אוסר בפירוש וכו׳ הלכך נקיטינן וכו׳ עכ"ל דאמאי לא כתב דנתבאר ג״כ שהתוס׳ סברי איפכא ואסרי. גם אמאי לא הקשה על מרן דאיך לא זכר דברי התוספו׳ ובשלמא מהרשב״א במשמרת לא הקשה על מרן דלא ראהו מרן כמ״ש במחב״ר אך מהתו' יש לתמוה על מרן. וכן ק' על הרב פר״ח דהביא דברי משמרת הבית ולא זכר מדברי התוס׳ ע״ש.
ו
דין י״ח. נוחר או מעקר וכו' בש״ס ריש דף כ״ח ע״א מבואר כגון דצריך לדם בעוף משום תולעת שבבגד צמר ודם בהמ' לצבע ע״ש ובפירש"י ובדף פ״ה ע״ב והקשה על הרמב״ם והטור ומרן הרד״ק בהגהותיו דאמאי השמיטוהו והדרישה אות י"ט לא עיין בסוגיא זהת"ד ועל הרמב״ם ודעמי׳ ל״ק דכיון דכתבו דצריך לדם נוחר או מעקר סגי דסתמא אמרו ובודאי דהוא לכל צורכו דאי לרפואה דוקא הו״ל לפרש ופשוט:
ז
דין כ״ג ודין כ״ד. עיין מה שהאריך הרב כנה״ג בתשובותיו בדינים אלו בסי׳ כ״ד ע״ש:
ח
כתב הרמב״ם בסוף ה׳ שחיטה ומותר לכסו' בעפר עיר הנדחת וכתב הרב פר"ח דה״ה לעפר עכו״ם ושאר איסורי הנאה משום דמצות לאו ליהנות נתנו עכ״ל וכ״כ הרב כנה״ג בתשובותיו י״ד סי' כ"ה דמה"ט הביאה רבינו ירוחם וכו' ע״ש וכתב שם שמי שכיסה באפר החמץ השרוף משעה ששית ולמעלה אליבא דכ״ע יצא י״ח ואין צריך לכסות פעם אחרת ע״ש ובמ״ש בם׳ כנה״ג בסוף סי׳ זה: