אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

שיורי ברכה

סימן רז

[סימן ר״ז. א'

פירות האילן חזן מחמשת וכו׳ בורא נפשות וכו׳ יש להסתפק מי שאכל תפוחים וכיוצא ובירך אחריהם ברכת על העץ אם בדיעבד יצא י״ח. ולפום ריהטא נראה דיצא דהא לקמן סימן ר״ח דין י״ג פסק מרן דאם אכל פירות ז׳ מינים ואכל תפוחים אינו צריך לברך על התפוחים בורא נפשות שגם הם בכלל ברכת על העץ שגם הם פרי העץ הם וא״כ מאחר דהברכה שייכא בהם נראה דיצא בדעבד. וראיה לזה ממ״ש הרב מהר״י חאגי״ז בהלכות קטנות ח״א סימן מ׳ והרב מהר״ר יעקב מולכו בתשו' ב״י סי' ל״ד דאם בירך על האורז על המחיה בדיעבד יצא דאורז מסעד סעיד וגדולו מן הארץ וכמו שכתבתי לפני' סי' ר״ח אות ז׳ וה״ה הכא כיון דהברכה שייכא במה שאכל בדיעבד נפיק.

וראיתי להגאון הרמ״ע בס' אלפסי זוטא כ״י פ' כיצד מברכין שכתב וז״ל פירשו רבנן כל ולבסוף ולא כלום בורא נפשות רבות ואמאי קרו לה ולא כלום משום דשהכל פוטרת כל מילי מברכה שלפניהם כי אורחה וכן בורא פרי האדמה פוטרת פירות האילן מברכה שלפניהם אף שבעת המינים ואני אומר שהיא פוטרת אפי' פת ויין דומיא דשהכל וכן בפ״הע פוטרת היין בדיעבד תדע דבפ״ק כי איבעיא לן פתח אדעתא דחמרא וסיים בדשיכרא אשיכרא לא נסתפקנו בדסיים בדענבי אחמרא ותו לא מידי אבל בורא נפשות אינה פוטרת כלום מברכה לאחריהם לא במקום שלש ברכות ולא במקום מעין ג' אפילו בפירי מיהו סגי בברכה זו על האורז לאחריו אף שברכנו לפניו בורא מיני מזונות וחוץ מזה אין ברכה זו פוטרת אלא במקומה. ועוד אני אומר דמי שטעה ובירך על העץ או על הגפן וכיוצא לפני אותו דבר שראויה לו לאחריו ואפילו על פ״הע דעלמא אין צריך לחזור ולברך ברכה אחרת לפניו אלא מברך כראוי לו אחר אכילתו. בירך בורא נפשות אפי' על המים לפניהם לא עלתה לו ברכה וצריך לברך לפניהם שהכל לפיכך קרו ליה ולא כלום ולאחריהם חזר ומברך בנ״ד. ועוד אני אומר דהא דקרו לה ולא כלום ר״ל ברכה שאין כמוה בכל הברכות שלאחר מעשה הנאה או מצוה שתהיה וחשיבה ברכה גרועה הואיל ואינם חותמת בברוך אלמא פסיקא לן בבבל שאין חותמין בה חי העולמי׳ כדהוה ס"ל לבני מערבא עכ״ל הרמ"ע ז״ל. עין רואה דסבר הרב דאם בירך על העץ לפני פירות אילן דעלמא שאינו מז׳ מינים יצא וכ״ש בנ״ד שבירך לאחר תפוחים על העץ דיצא. ובנדון הרב דבירך על העץ לפני אכילה. נראין דבריו אם אמר על העץ ועל פרי העץ לבד. אך אם אמר כל הברכה בחתימה כהוייתה אני מסתפק דאפשר דאינו יוצא דלא תיקון רבנן חתימה בתחילה. ואפשר דגם הרב מור״ם בזה דאם אמר כל הברכה וחתימתה לפני אכילה דלא יצא. וכן משמע קצת ממ״ש שלאחריו יברך ברכתו הראויה ואם גם לפניו בירך כלה בחתימתה מיחזי כחוכא שיברך לברכה אחת זה פעמים תחילה וסוף. אלא שממרוצת דבריו וסתמותן משמע דגם אם בירך לפניו בחתימה יצא ויחזור ויברך אותה ברכה עצמה אחריה. ולי ההדיוט מספקא לי בהא. אך בכ״ד דבירך על העץ אחד תפוחים יצא כיון דברכה בסוף איכא בחתימה בשבעה מינים וכיוצא. אף דבפירות אילן דעלמא לא תקון:

גם מ״ש הרב דאם בירך על הפת בפ״הא יצא ראיתי לרבי׳ אשר בר חיים בספר הפרדס כ״י שער י׳ שכתב וז״ל וכתב רבינו י״ט אליאשבילי כל שיש לו ברכה פרטי' ובירך עליו ברכה כללית יצא ואם בירך פרטית על מין שברכתו כללי׳ לא יצא כיצד בירך על היין בפ"הע או על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא אבל אם בירך על פירות האדמה בפ״הע לא יצא שהרי אינן פ"הע. נראין הדברים שאם ביר׳ על הענבים בפ"הג יצא שהרי פרי הגפן הם. בירך על הפת בורא מיני מזונות יצא אבל אם בירך בפ״הא לא יצא דכיון דנעשה פת אינו נקרא פרי כלל אלא לחם או מזון וכן דעת מורי הרא״ה וכן אם בירך על פת אורז ודוחן המוציא לא יצא עכ״ל הא למדת דהרא״ה והריטב״א ורבינו אשר הנז' פסיקא להו דאם בירך על הפת בפ"הא לא יצא דלא כהרמ״ע:

ומפורש יוצא מפי איתני עולם דאם בירך על הפת] בורא מיני מזונות יצא וכאשר העליתי בפנים לעיל סי' קס"ז אות יו״ד ודלא כמהר״י עאייאש ע״ש. ומ"ש הרמ״ע דאם בירך על המים בתחילה בורא נפשות לא יצא הוא הפך מאי דכתיבנא בעניותין לפנים סי' ר״ד אות ג׳ והמעיין יבחר. ומאי דהרב תלי זייניה במאי דקרו לבורא נפשות ולא כלום אין ראיה וכבר הרשב״א בחידושיו דחי טעם דלית בה חתימה וטעמא טעים. והרדב"ז בתשוב' סי׳ תש״ט קרא עליו ערער ופירש באופן אחר ע"ש:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה