ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
שיורי ברכה
[סימן קצ״ד. א
דין א׳. שכח אחד מהם ובירך וכו׳. כתב הרב אליה רבה יש להסתפק בשנים שאכלו והשלישי שתה רביעית ושכח אחד ובירך אם רשאי השלישי שאכל לזמן על אותן שנים או כיון
דרק אחד חייב בזמון לא וכן מסתבר עכ״ל וכן נראה עיקר דהרי כתב הרא״ש טעמא דאף שכבר בירך מצי למימר ברוך שאכלנו דלא גרע מבא בתוך הסעודה ואכל עלה ירק שאומר עמהם ומאחר דטעמא דמזמנין אם בירך היינו דלא גרע מאכל עלה ירק א״כ השתא דזה בירך והשני רביעית הוא דשתי ולא אכיל הוה להו כשנים ששתו רביעית אי אכלי עלה ירק דאין אחד שאכל מצטרף עמם.
ב
דין ב'. ויענה עמהם וכו׳. הקשה הרב תי״ט בס׳ מלבושי י״ט דלקמן סי׳ ר' פסק דאף אם אינו עונה מזמנין עליו ותירץ הרב אליה רבה דהכא בעינן שיהא סמוך כדי שיוכל לענות עמהם וכן הדין לכתחילה שיענה ובאמת אם אינו רוצה לענות אפ״ה מזמנין ודוחק לומר דהכא גרע כיון שאין עומד שם עכ״ד ולשון הש״ס דברישא אמר קורין לו ואמר אביי והוא דקרו ליה ועני ולשון רש״י והרא״ש משמע הכי אלא שצריך לענות עמהם דוקא כאשר יראה המדקדק. ויותר נ״ל מה שהוא דוחק בעיניו דשאני התם דהוא עמהם והכא ליתיה גבייהו והא ניחא טפי ומדוקדק לשון הרשב״א והש״ע בסי׳ ד׳ שכתבו אפי' אינו עונה כל שהוא עומד שם דהרי בפירושא אתמר דטעמא דסגי אף אם אינו עונה היינו משום שהוא עומד שם. ופוק חזי מ״ש רבינו יונה והביאו מרן בב״י דסבר דזה שקורין אותו אינו יוצא ידי זימון ואף דאחד מפסיק לשנים נפטרו שלשתן. היינו מפני שעומד עמהם אבל הכא שאינו עומד עמהם האחרים נפטרים והוא לא יצא עכ״ד הראת לדעת שעמידתו עמהם מילתא הוא והגם דהרמב״ם סבר דה״נ יוצא י״ח זמון מ״מ למדנו מדברי רבינו יונה שיש עדיפותא טפי בעמידתו עמם וממנו נקח דגם להרמב״ם דיוצא מ"מ כיון שאינו עומד עמהם צריך מיהא לענות ודוק.
ג
אעפ״י שאינו בא ויושב וכו׳ עמ״ש ראב״ן בספרו סי' קפ״ג ודוק בדבריו.]