אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

שיורי ברכה

סימן שע

[סימן ש״ע. א

דין ג׳. הגהה. או שאין עוברין וכו׳. ובבתים שלנו גם מן החדר לבית אסור אם דרים שנים. מגן אברהם. וכתב בספר יד אהרן דבש״ות דבר שמואל הורה פנים לכאן ולכאן בשני בתים של ב' בעלי בתים הדבוקות זו לזו וכתל אחד מבדיל ביניהם מבלי חצר או הפסק אחר אם מותר לטלטל מזו לזו בלי עירוב עכ״ל ועמו הסליחה דהרב דבר שמואל סי׳ קפ״ב אסר בפשיטות ע״ש ואחר זמן ראיתי בשו״ת שמש צדקה א״ח סי' ה' שדחה דברי השואל שכתב כדברי ס׳ יד אהרן וכתוב שם בהגהה שבעל לקט הקמח הטעהו לשואל ושם בתשובה הנז״ל הסכים לאסור:

ומצאת לחד מרבוואתא קמאי הרב בעל ספר הבתים כ״י בית ד׳ בית מנוחה שערי עירובין שער ג׳ שכתב וז״ל וכתב הרשב״א אף על פי שאמרו כל גגות העיר רשות לעצמן לפי שהוא תשמיש אחד ומותר לטלטל מגג זה לגג זה הבתים אינן רשות אחת ואף על פי שתשמישן אחד אלא כיון שהבתים עיקר דירתו של אדם כל אחד ואחד רשות לעצמו ואסור להוציא מביתו לבית חבירו ואעפ״י שתשמישן אחד ואין צריך לומר מביתו לחצר המשותפת אסור עד שיערבו. אילו דברי הרשב״א. ולא מצאתי בזה ראיה מבוארת לפי מה שכתב הרמב״ם כמו שביארנו בשער א׳ נראה שלא נאסרה ההוצאה אלא מרשו' המיוחדת לאחד לחצר המשותפת לרבים שמא יבא להוציא מהר״י לר״הר ומ"מ טוב להחמיר ולאסור ההוצאה מביתו לבית חבירו וכך הדבר מקובל בידינו שאין מוציאין ואין מכניסין מבית לבית אא"כ עירבו דרך חלון שיש בו ארבע על ארבע או יתר עכ״ל הא למדת דדבר זה נפתח בגדולים והרשב״א אסר בפירוש. והרב ס' הבתים כתב דקבלה בידם להחמיר. וידידנו החכם השלם רחימא דנפשאי כמה״ר אברהם יונה נר״ו הן הראנו קונטריס שכתב על זה אף הוא היה מתכוין לדחות דברי אחרוני זמנינו דשרו ואסיק לאיסור וגם הוא מצא בספר עבודת הקדש להרשב״א שער ג׳ דף י״ח ע״א אות ט׳ ושם בע״ב דאסר ע״ש וגם הוא הביא ראיות לאסור באורך וברוחב. ונומיתי לו כן הדברים דהרשב״א אסר ועיניך תראינה דברי הרב ספר הבתים אף שכבר ראה דברי הרשב״א ולשון הרשב״א דמייתי להוא קרוב לשונו בעבודת הקדש כמבואר. מ"מ בנועם שיח ודרך קצרה כדרכן של ראשונים כתב דאין בזה ראיה מבוארת אלא שהוא מקובל להחמיר:]

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה