אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

שיורי ברכה

סימן שנז

[סימן שנז. א

דין א'. צריך לכסותם בנסרים כדי שתהא וכו' פירוש שאם לא יכסנה ה״ל כרקק מים בר״הר וכיון שגומה זו על כל פנים יש ברחבה ד׳ טפחים א״כ בין עמוק עשרה או פחות מעשרה ה״ל כרמלית ואם אינו עמוק ג' ה"ל ר"הר אבל אם היא מכוסה אין לו שם אחד אלא מקום פטור כ״כ הרב ב״ח ומ״ש שגומה זו עכ״פ יש בה ד״ט קשה דכל שיש בה חצי אמה על חצי אמה דהיינו ג' טפחים בגובה ג׳ חומשי אמה מחזקת סאתים כמ״ש מור״ם בסמוך וכן יש לדקדק במ״ש הרי״טבא בפירוש דברי רש״י דקרי ליה כרמלית וצ״ל שרחבה ד״ט וזה אי אפשר דהא בחצר פחותה ד״ט אנן קיימינן וקאמר שיעשה העוקא בין מבפנים וכו' ובפנים א״א שיעשנה בת ד׳ טפחים מהטעם האמור ואלולי דמסתפינא אמינא דה״ט שלא יעלה רפש וטיט בקרקעית העוקה עד שיתמעט גובהה מג׳ טפחים דהא ג׳ חומשי שהם ג״ט ואצבע וחצי אצבע בקירוב בנקל יעמוד על פחות מג׳ טפחים על ידי הרפש הטיט הרגיל לעשות בעוקה ויעשה ר״הר דכל פחות מג' כארעא סמיכתא דמי. הרב מהרי״ל ואלי בהגהותיו כ״י. ואיני מבין דבריו דבחצר שאין בו ד׳ אמות איירינן ומאי ק״ל ודאי יוכל לעשות לפנים עוקה בת ד' טפחים ומאי דטעמא טעים דבהאי עוקא הזמן גרמא דין רפש וטיט כבר כתבו הרי״טבא והביאו מרן בב״י. ובס' הבתים כ״י כתב קרוב מאד לדברי הר' ב״ח משם הראב״ד והוא הכריע כפי' הרמ' דמשו' מראית העין נגעו בה. ואם רבינו יונתן והביאו מרן כתב שהעוקה ד"ט רחבה ע"ש ודוק.

ב

ואם יש בחצר שיעור ד' על ד' וכו׳ כצ"ל וכן הוא בטור וה״פ ואם אין תמונת׳ תמונה מרובעת אלא תמונה אחרת כל שהיא באופן שתעלה תשבורת מילוי חללה סאתים דהוי כשיעור ד׳ על ד' וכגון שהוא אריך וקטין דהיינו שאורכה ח' על ב' או תמונה אחרת ודברי הרב הלבוש שנתן טעם משום דאדם רוצה לזלף חצירו אינם מובנים דא״כ באריך וקטין לתסר וכמבואר בש״ס ובב״י. הרב מהרי״ל וואלי הנז' בהגהותיו כ״י:]

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה