ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
שיורי ברכה
[סימן רס״ג. א
דין א'. האשה ששכחה פעם אחת להדליק מדלקת וכו׳. יותר טוב שתספיק לעניה א׳ כל כך שמן כדי שתדליק. מהר״ר שמואל שער אריה בהגהותיו כ״י.
ב
יולדת מביאין לה נר והיא מדלקת ומנהג יפה הוא כן כתב הרב שיירי כנסת הגדולה וכתב עליו הרב מהר״ר יצחק לוי וואלי בהגהותיו כ״י דלדעת הרמ"בם ומור״ם לקמן דין יו״ד דהדלקה במקומה בעינן אינו מנהג יפה. וע"מש בעניותנו לפנים לקמן סי׳ תר״עה בס״ד.
ג
דין ח' יש אומרים שכל אחד מברך על מנורה שלו וכו׳ כתבו האחרונים משם הרב שני לוחות הברית דאף לדעת זה לא יברכו שנים במנורה שיש לה קנים הרבה ע״ש והרב אליה רבה חלק על זה. ונראה דלכ״ע כלה וחמותה אמה ובתה ואשה רעותה הסומכות על שלחן אחד והשמן והפיות כלם נדלקים לעולם אז הברכה אחת היא ואם כל אחת מדלקת פיה פתחה בברכה היא ברכה לבטלה. וכן ראיתי שכתב מהרי״ל וואלי בהגהותיו כ״י. אך אם שני בני אדם חלוקים בעסתם ואם א׳ מברך הוא נותן שמן ומדליק שתי פיות ואם דשני מברך מוסיף שמן ומדליק שתי פיות (אחרון) [אחרות] לדעת מהרי״ל נראין דברי הרב אליה רבה דמצי כל אחד לברך כיון דפיפיות בידם לפי השמן ואם זה לא יברך לא יתן שמן ולא ידליק חבירו כל כך פיות ועתה שמברך מרבה בשמן ופיות א״כ ודאי אורה נוספת ושרי לברך לדעת מהרי״ל. ואפשר דבנדון זה שם הרב של״ה מודה ולא איירי אלא כשודאי צריכין כל א׳ ליתן שמן ולהדליק כל כך פיות אף דחלוקים בעסתם. ולדידן בכל גוונא נקיטינן כדברי מרן הן לו יהי שתי מנורות וחלוקים בעסתם יהי שלחנם לפניהם אל מול פני המנורה שלו עם כל זה ברכה אחת לכלם.
ד
הגהה. אבל אנו אין נוהגין וכו׳ הדבר מבואר דכונת רמ״א לומר דאין נוהגין כמרן אלא מנהגם לברך כל א' כדעת מהרי״ל וכ״פ הרב עולת שבת וכן נראה מדברי הרב אליה רבה. וראיתי להרב פרישה שהביא דברי מרן בב"י בשם תשובה אשכנזית וכתב וז״ל ובש״ע פסק ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא א' ולא כתב רמ"א המנהג שמדומה לו שלא נהגו כן ולא מיחה ג"כ עכ״ל ולא ידעתי מאי קאמר שהרי רמ״א כתב דאין נוהגין כמרן אלמא נוהגין כמהרי״ל כאמור.
ה
נ״ל שאין לו לשיח כלל עד שיסיים להדליק כל הנרות כמו בביעור חמץ או שאר מצוות ואם שח חוזר ומברך אבל אם שח מענין המצוה אין צריך לחזור ולברך ואפי' יש לו מאה בתים צריך להדליק בכל בית ובית נר של שבת ודי לו בברכה אחת אם היה בדעתו מתחילה לכן. רבינו אשר בר חיים בס' הפרדס כ״י שער ט'. ומשמע דאף דכבר התחיל והדליק נר אחד אם שח עד שלא סיים להדליק חוזר ומברך. והפריז הרב בזה דכיון דכבר התחיל במצוה אין צריך לחזור ולברך כאשר יתבאר למעיין מתוך דברי הפוסקים גבי ביעור חמץ לקמן סי׳ תל״ב. גם מה שהצריך הרב להדליק בכל הבתי' אשר לו ודאי דמיירי אם משתמש בהם הבעל הבית או אחד מאנשי הבית בבתים.]