אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סמן תקפא

סימן תקף

א

דין א'. נוהגים לקום באשמורת וכו׳ מקומות שנוהגים לומר סליחות בערבית הוא מנהג רע ומר ישתקע ולא יאמר ואין ראוי להזכיר י״ג מדות אלא בעת רצון וקרוב הדבר האומרים בערבית לקיצין ח״ו. הרב החסיד מהר״ם זכותו ז״ל בתשובותיו הנדפסות מחדש סי׳ ל':

ב

היושב בב״הכ שנוהגים לומר סליחות בערבית ישב וידום וליכא משום לא תתגודדו ואי בעי לימא מזמורים וכיוצא אך הודוי יוכל לאומרו מלבד במוצאי שבת שאסור לאומרו עד שיעבור חצות לילה שעדיין יש קדושת שבת דכך קבלנו משם האר״י זצ״ל. הרב הנז' בתשובות הנז':

ג

מי שקם באשמורת וכבר הצבור אומרים סליחות ואין פנאי לומר תיקון חצות וסליחות וצריך לבטל אחד מהם טוב שיאמר תיקון חצות כסדר האר״י זצ״ל והוא עיקר גדול יותר ויותר מהסליחות. הרב מהר״ם זכותו בתשובה כ״י:

ד

סליחות ותחנונים וכו׳ צריך לאומרים בנחת ובמתון ובכוונה ואסור להזכיר י״ג מדות שלא בכוונה מהר"ש שער אריה בחידושיו כ״י:

ה

מה שנהגו קצת לומר ענינו אבינו וכו׳ עשה למען שמך וכו׳ במהירות גדול יש לבטל מנהגם. הרב מהר״ם זכות ומהר״ר ישראל שלמה לינגי בתשובות כ״י:

ו

יותר טוב בימים אלו להרבות סליחות ותחנונים עם הצבור מללמוד. הרב טור ברקת. וכן ראיתי לקצת רבנים שתמיד היו עסוקים בגופי הלכות ובחיבורים ובחדש אלול היו מניחין קצת מסדרם ללמוד גירסא ותחנונים:

ז

הנוהגים ליפול ע״פ באשמורת יש להם על מה שיסמוכו הרב הלבוש סי' קל״א והרב מעבר יבק פ״א ממאמר ד' והרמ״ז בתשובה כ״י:

ה

יש נוהגין להתענות ביום א׳ של סליחות ויותר טוב להרבות המעשים טובים ובתשובה ולא להחמיר על הצבור. מהר״ש שער אריה בחידושי כ״י ומהר״י לינגו בכ״י:

ט

יש נוהגים למכור מי יהיה ש״ץ בסליחות ולאו שפיר עבדי דצריך ש״ץ הגון מאד:

י

יש מקומות נוהגים מר״ח אלול שאחר מנחה מכריז השמש שובו בנים שובבים ומנהג יפה הוא:

יא

הגהה. שיהיה נשוי וכו' אם החזיק ימים נוראים להתפלל אין מסלקין אותו ובפרט אם כבר ארס אשה בסבלונות. פני משה ח״ב סי׳ כ"ד. וכן עיקר. ודלא כמ״ש בס׳ יד אהרן משם באר עשק סי׳ ק״ז דאף אם החזיק כמה שנים מי שאינו בן ל׳ שנה ואינו נשוי דלא מהני ליה חזקה וק"ק על הרב יד אהרן אשר לא זכר מדברי הרב פני משה הנז׳ וגם הרב שיירי כנ״הג לקמן סי׳ תרי״ט כתב דמעשה חזה לרבנים אלמונים קמו עמדו להתפלל מוסף כיפור בזמן גדולי הדור:

יב

מי שהחזיק לתקוע שופר בר"ה ואינו מתפלל כל השנה עם הצבור צריך לסלקו כי תקיעת שופר השוו בש"ס לכניסת כ״ג לפנים דלזכרון קאתי מלבד מ״ש חכמי אמת וזה פורש מן הצבור ונק׳ רשע שאינו הולך לב״הכ ומה גם שאמרו שנשבע לשקר. הרב מהר״ר יוסף ראויגא אחד מרבני איטליא בדור שלפנינו בתשו׳ כ״י:

יג

מי שנשתטית אשתו ונשא עליה ע״פ ב״ד יש לו שתי נשים מיקרי ולא יתפלל ביו"הכ. הרב שבות יעקב ח״א סי' כ״ט והפריז הרב בהוראה זו דאעיקרא הא דנשוי מנהגא בעלמא הוא כמ״ש מור״ם בדרכי משה וכבר כתב בהגהה זו דכל ישראל כשרים וכ״כ הרב הלבוש. ומסתיין חומרא דיהיה נשוי אבל להחמיר שלא יהיה לו שתי נשים וכ״ש כשאחת שוטה דכמאן דליתא דמיא שלא יתפלל אין הדעת סובלו ומה דמות יערוך לכ״הג דביתו כתב רחמנא. וע״ש מה שתמה על הה"מ פי״ז דא"ב דנעלם ממנו מ״ש הרמב״ם פ״ה דכלי המקדש עש״ב ולא ידעתי מה זה העלם דהה״מ לא דיבר אלא להראות מקור הדין. גם ע״ש הרב הנז׳ דמשמעות הרמב״ם הוא לגרש אחת ק״ק דהש״ס והרמב״ם קרו בחיל ומאי משמעות דקאמר ומ״ש

דמקור הגהה זו מהגהות מנהגים איתיה בס' הכלבו נמי. ובד״מ בסי׳ זה כתב תרי זימני דאשה אחרת מתקנין לו ע״ש ואינו הלכה:

יד

דין ג'. הגהה. ואין תוקעין ערב ר״ה וכו׳ הטעם להפסיק בין תקיעות רשות לתקיעות חיוב ודלא כהרב בית דוד סי' שנ״ה בית הרואה דף ל״ג:

טו

אם חל ברית מילה בערב ר״ה מור״ם לעיל בסמוך כתב דיאכלו ועמ״ש הרב בית דוד סימן שנ״ז וסימן שמ״ט:

טז

דין ד׳. מכבסין ומסתפרין וכו׳ כן אמרו במדרש והביאו הטור וסיים דאוכלים ושותים ושמחים ולובשים לבנים בר״ה וכו׳ וכתבו האחרונים דדוקא לבנים להורות סליחה כמש״ה כשלג ילבינו באופן שיהיה האדם מלא יראה מפחד ה' והדר גאונו דואג ולא שוכח ולב שמח שוקט ובוטח כי מוחל וסולח:

יז

הגהה. נוהגין לילך על הקברות וכו׳ עמ״ש הרב בית דוד סי' שנ״ו וספר מעבר יבק פכ״ד משפתי רננות:

יח

כתבו האחרונים שנכון למנוע ת״ה בריש שתא וכתב בס' אליה זוטא דאותה שאמרו בר״ה נפקדה שרה תפתר בליל טבילה או דנגזרה גזרה בר״ה וק״ק דאין ולאו ורפיא בידיה והש״ס מסיק פ״ק דר״ה דבחג קאי וכו' וכבר בס׳ יד אהרן ובס' אור יקרות המה ראו כן תמהו עמ״ש ברב כנ״הג דבמוצאי ר״ה נתעברה והרב פר״ח כתב ששמע כן משם האר״י זצ״ל. הן אמת חפשתי בתוכות כתבי הקדש להאר״י ז״ל בספרי כ״י ודפוס וקצורים ולא ראיתי כן משם האר״י. ולכל הדברות אין להחמיר כמי שאיחרה טבילתה כמ״ש הרב כנ״הג דאסור אלא כל שהוא ליל טבילה מותר וכ״כ הפר״ח ועיקר:

יט

בכ״ה אלול נברא העולם וטוב ללמוד פ' בראשית עד יום אחד וכן בכל יום עד שביום ר״ה ילמוד פ׳ יום הששי שבו נברא העולם. מהר״י ישראל לינגו בכ״י משם ס' מספרים תהלות ה׳:

כ

פרפיסא שהיו נוהגין לעשות בימי הגאונים לפני ר״ה כתבו רש״י בשבת דף פ״א ע"ב ע״ש:

כא

יש נוהגים לעשות התרת נדרים באלול והרמז לא יחל דברו ככל ס"ת אלול. הרב שפתי כהן על התורה סוף פ' מטות:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה