ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תרצז
א
יום י״ד וט״ו שבאדר ראשון וכו' מי שאירע לו נס באחד מהימים שבאדר בשנה פשוטה וקבל עליו לעשות אותו יום מידי שנה בשנה יום משתה ושמחה כשיגיע שנת העיבור העלה מהר״ש הלוי בתשובה א"ח י״ו שיעשה אותו באדר הראשון אבל אם הנס נעשה לו באדר שני יעשנו בשנת העיבור באדר שני והביאו הרב פר״ח בדין זה והרב כנ״הג בסי' תרפ״ו:
וראיתי להרה כנ"הג שם שכתב הרב מהר״ש הלוי שדעת הר״ב אביו והרבה מהחכמים דיעשנו באדר שני והרואה יראה בתשובה הנז' דלא החליט לומר שדעת הרב אביו וקצת חכמים לעשותו באדר שני רק כתב גופא דעובדא דנשאלה שאלה זו בישיבה ובעת ההיא רצו לומר דיעשנו באדר שני דומיא דפורים ושוב הביא מ״ש פ״ק דמגילה דיליף מקרא לעשות באדר שני. וא״כ ק״ק על הרב כנ״הג שדברי הרב אביו ורבנן דעמיה לא אמור רבנן אלא לפי שעה ומי הגיד לו שעמדו בדעתם והדברים מוכיחים דודאי חזרו והודו למהר"ש הלוי:
ויש מי שהקשה על הוראת מהר״ם הלוי מהא דאמרינן בתעניות דף י״ח דמשני הש״ס הא דאצטריך במגילת תענית מריש ירחא דניסן ועד תמניא ביה אתוקם תמידא לא נצרכא אלא לאסור יום שלפניו ופריך תיפוק לי דהוי יומא דבתר כ״ח וכו׳ אמר אביי לא נצרכא אלא לחדש מעובר ופירש״י דשנה מעוברת דיש בה שני אדרים והאחד חסר דהשתא כי הוי אדר שני מלא הוי יום שלשים לפני ר"ח ניסן וכו׳ ולהך לישנא דרש״י מוכח דבשני אדרים היו עושים י״ט דמגילת תענית דכ״ח באדר באדר שני וזה הפך מהר״ם הלוי. ולי היה אפשר לישב דפ״ק דמגילה אמרינן דעושים פורים בשני ופריך דאין מעבירין על המצוות ומשני דמסמך גאולה לגאולה עדיף והביא הך סוגיא מהר״ש הלוי וכת' וז״ל אי לאו טעמא דמסמך גאולה לגאולה או קרא דהשנית אף דכתיב בכל שנה דאיכא למדרש מה כל שנה אדר הסמוך לניסן אפ״ה הוקשה לו מסברא מבחוץ שראו׳ לעשותו בראשון משום אין מעבירין א"כ בנ״ד אין ראוי להעביר על מצוותו ולאחרו עד אדר שני דאיכא למיחש דיתבטל לאיזה סיבה וכו׳ ע״ש ואפשר דכשהוא נס לכל ישראל כנסים הכתובים במגילת תענית אז מודה מהר״ש הלוי דנס הנעשה באדר פשוט כשתגיע שנה מעוברת יעשוהו באדר שני דמסמך גאולה לגאולה עדיף דהוו תרווייהו גאולה דרבים ולא חשחין אנחנא על דברת אין מעבירין וגם אין לחוש דיבטלו לאיזה סיבה דהא איכא למיחש כשבעל הנס מכיר בניסו והוא באחד אבל בנס כל ישראל לא חיישינן שיתבטלו מלעשותו ועבדינן ליה באדר שני כפורים ונילף מינה ניסא דכל ישראל דדמי ליה והיינו דמוכח לחד לישנא דרש״י דנס הכתוב במגילת תענית נעשה באדר שני. ומ"ש מהר״ש הלוי בתשובה הנז' וז״ל נפקא לן דאין למילף מפורים וכו' הא בשאר נסים ונפלאות הנעשים ליחיד או לרבים יעשו אות באדר ראשון עכ״ל אפשר לדחוק דרבים תרי או תלתא או כיוצא קאמר ולאו דוקא רבים דאם הוא נס הנעשה לצבור אחד ומכ״ש נסים הנעשים לכל ישראל כהנהו דמגילת תענית מודה הרב דעבדינן ליה בשני למסמך גאולת רבים לגאולת רבים וגם בצבור לא משכחת דיתבטל זה נראה לכאורה בדוחק ועיין מאי דכתיבנא בעניותין לעיל סי׳ תרפ״ו אות ז' בס"ד:
ב
הגהה. וטוב לב משתה תמיד. מור״ם ז״ל בחכמה יסד אר״ש חתימה מעין פתיחה שני תמידין כסדרן כי הוא פתח בריש הגהותיו שויתי ה' לנגדי תמיד. וחתם וטוב לב משתה תמיד ולי ההדיוט יראה הני תרי קראי תרין דאינון חד דקמא דוד המלך על בחינתו היה משתדל לכוי״ן לב״ו למקום ובתר הכי וטוב לב צדיק וצדק משת״ה תמיד הוא יעזרנו על דב״ר כבוד שמ"ו יורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו ארחות חיים:
תם
סוף הספר