אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תרצג

שיורי ברכה

א

דין א'. הגהה. וקורין המגילה ואח״כ מבדילין. הרב פר״ח הסכי' שיבדיל מקודם שאין ראוי שיהנה מן הנר קודם הבדלה ודלא כהגהה עכ"ל ולפי דבריו סגי אם מברך בורא מאורי האש וכמו שנראה מדברי הכלבו כאשר כתב הרב שיירי כנ״הג וכן הסכים הרב בית דוד אלא דגמגם על זה דהיאך יוציא את אשתו אח״כ דאפשר דאין האשה יכולה לברך לעצמה כמ״ש מרן סי׳ רצ״ו והביא משם הרב תורת חסד דהסכים שלא יברך בבית הכנסת אא"כ יש איזה איש בביתו ויחזור ויברך בשביל האחר אבל לא בשביל אשתו עד כאן דבריו ולפי מה שהעליתי לעיל סימן רצ״ו שדעת הרמב״ם ומרן שהאשה חייבת בהבדלה מדאורייתא וקי״ל כוותייהו א״כ יכול לברך בורא מאורי האש בבית הכנסת קודם המגילה והאשה מברך לעצמה כיון דכמה רבוואתא קמאי ובתראי ומכללם הראב״ד בתמים דעים סי' קע״ד כלם שוים לברך ברכת מאורי האש קודם שלא יהנה מהאור בלא ברכה וכמ״ש הרב בית דוד סו׳ תצ״א:

ומתוךדברינו תשובה מוצאת למ״ש הרב ט״ז לעיל סי׳ תקנ״ו דטעם מ״ש דיברך על האור קודם שקורין אינה היינו דכתיב במחשכים הושיבני ולפום מאי דאמרן הטעם ברור שלא יהנה מהאור קודם שיברך. וכן מוכח בא״ח דף ס״ח ע״ב ע״ש ודוק. ועמ״ש בש״ות נאמן שמואל סי׳ י״א:

ב

הגהה. אבל לא בט״ו וכו׳ הרב ט״ז והרב מג״א והרב אליה רבה כתבו דאם אמרו אין מחזירין אותו כמ״ש ס״ס ק״ח עכ״ד ולפי מ״ש שם וסי' תרס״ח דההיא דוקא בתפלת התשלומין אבל בתפלה העיקרית הוי הפסק וצריך לחזור ה״ה הכא צריך לחזור וכ״כ הב״ח והפר״ח. אלא דנ״ל דהכא לא יחזור מאחד דמרן כתב דלא ידע מה איסור יש. וכונתו דהא מיהא שייך ליום זה ובדיעבד מיהא יש לסמוך על מרן וס׳ ברכות להקל:

ג

כתב הרב ראש יוסף בסימן זה. נסתפקתי אם יש לשנות השיר שהיו הלויים אומרים בכל יום משום עניינו של יום ולומר שיר אחר והעליתי דמשמע קצת מדברי הגמ׳ דאין לשנות המזמור ואפשר לומר עוד דהיו אומרים שני מזמורים אחד שכל יום ואחד מעניינו של יום עכ״ל ונעלם ממנו מ״ש הרמב״ם התמידין דשיק ר״ח דוחה שיר של שבת וכתב מרן בכסף משנה שם דס״ל להרמב״ם דמ״ש בסוכה דף נ"ד דוחה לקדם כיון דאתותב רב אחא אידחיא עכ״ד ונראה דמסוגיא זו היה למד הרב ראש יוסף דינו ואם לסוגיא זו כיון אשתמיט ליה דהרמב״ם סבר דלאו הלכתא היא וכמו שכתב מרן. ותו נעלם ממנו מ״ש בירושלמי שילהי שקלים ושילהי סוכה שירו של שבת ושירו של ר״ח שירו של ר״ח קודם כיצד היה עושה שוחט מוספי שבת ואומר עליהם שירו של ר״ח כדי לפרסמו ולהודיע שהוא ר״ח ומהכא משמע דהשיר של שבת נדחה לגמרי וכמ״ש הפר״ח לעיל סוף סי' תרפ״ד. וק״ק על מרן שנרגש מסוגיית סוכה וכתב דמסתברא להרמב"ם דההיא אדחייא וכו׳ והו"לל דהרמב״ם נימוקו עמו דהכי אתמר בירושלמי ולהשוות הבבלי לירושלמי להלכה אית לן למימר דההיא אדחיא וכן הסמ"ג סוף עשין קצ״ב מייתי ליה מהירושלמי דסוף סוכה ועיין בשיירי סוף סימן תרפ״ד ועיין בש״ות פנים מאירות ח״א סימן ס"ג ודוק היטב:

ד

דין ג׳. אין קורין בו הלל. הרב המאירי בפסקיו ריש דף ט״ו כתב דלטעם קריאתה זו הלילה אם אין לו מגילה יאמר הלל ולטעם אכתי עבדי אחשורוש אף שאין לו מגילה לא יאמר הלל וראשון נראה יותר עכ״ד. ומסתמות דברי הפוסקים משמע דאין בו הלל לעולם וטעמא דרבא הוא דאמר אכתי עבדי וכו׳ ולטעם זה לעולם אין לאומרו והלכה כרבא דהוא בתרא ומה גם לפי גירסת הרי"ף והרא״ש והר״ן דגריס מתקיף לה רבא וכו' דקאמר לה בדרך אתקפתא ולא אתיבו עליה ודאי הלכתא כוותיה:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה