ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תרפה
א
הרב הלבוש כתב בסי' זה דנוהגין במקומו להתענו׳ כשהשנה מעוברת יום ה' בפרשות שובב"ים ת״ת ונתן טעמים על זה. וכבר נודע שמנהג תעניות אלו לתקון הקרי וכיוצא כמפורסם בספרי מוסר וקבלה. וצריך להתענות פ״ד תעניות רצופים וישלימם בהפסקות קטנות כנודע. ואם הוא חלוש לפחות יתענה מ׳ יום רצופים ואם לאו לא עשה כלום לפרט תיקון זה. וכתב מהרח״ו ז״צל שאפי' עשה תעניות כיום כפור אינו נחשב כי אם ליום אחד דוקא וזה כתוב מכ״י מהר"ש ויטאל בן הרב מהרח״ו זצ״ל ודלא כמי שכתב להפך. גם לא נזכר בדברי מהרח״ו כי אם הפסקת שני ימים שעולה ז״ך והפסקת ג' ימים שעולה מ' ותו לא. ומנהג תעניות אלו בכל השנים אלא שבשנה מעוברת מתקן יותר כמ"ש מהרח״ו ז“צל. ובימים אלו הוא תקון גדול לקדש עצמו במותר לו ואין להאריך כאן:
ב
דין ז' שפרשת זכור ופ׳ פרה דאוריתא כ״כ התוס׳ פ' היה קורא דעזרא תיקן לקרוא בתורה חוץ מזכור ופרה שהם דאוריתא ותמה עליהם הרב ב״ח בסי׳ זה ממאי דאמרינן פ' מרובה שהיא תקנת משה רבינו וא"כ הוי מן התורה וכו' ע״ש וכהר כתבנו בעניותנו בזה לעיל סימן קל״ה ודקדקנו בסגנון דברי הב״ח ע״ש באורך ושם הבאתי מהירושלמי פ״ק דמגילה דמשמע דהיא תקנת עזרא. ועתה בא לידי ס׳ פסקי מגילה להרב המאירי הנדפס מחדש וראיתי שם במתני׳ דדף כ״א שכתב וז״ל פירש בשביעי של קמא שלא היתה עיקר תקנת משה רבינו אלא חד גברא וכו׳ ומ״ש במס' סופרים יראה שאף עיקר הקריאה בשני וה' ע"י עזרא היתה וכו׳ ואף קריאת מנחה בשבת קצת גאונים פירשו להשוות קריאת שבט לוי וכו' שלשון מסכת סופרים קריאת שלשה חכמים תקנוה שעזרא תקן הקריאה וחכמים תקנו קריאת השלשה וכו׳ עכ״ל ולפ״ז נראה דדברי הירושלמי אתו כמס' סופרים שעיקר תקנת הקריאה בב' וה' היא תקנת עזרא וק״ק על הרא״ש בתוספותיו ריש מגילה כ״י שנדחק מאד בדברי הירושלמי כמו שהבאתי דבריו לעיל סימן קל״ה אמאי לא זכר הא דמס' סופרים. ושוב ראיתי דברי הרב המאירי בריש מגילה ושם הביא הירושלמי ע״ש ודוק בדבריו היטב:
ג
לכל הדברות ולכל האמירות פ׳ שקלים והחדש לאו דאורייתא. וראיתי בשבת החדש שהיו בני אדם אצל האבל להתפלל ודרשו שם וביני ביני יצאו מבתי כנסיות כל בני העיר ובאו עשרה מבית האבל לבית הכנסת אחר והוציאו ספר תורה ועלה אחד וקרא בס״ת פ׳ החדש ובירך לפניה ולאחריה והחזירו הס״ת ויצאו מבית הכנסת. ובעיני לאו שפיר עביד חדא דהני דלא שמע וקריאת התורה באותה שבת כלל מאי אולמיה דפ׳ החדש מתקנת נביאים לקרות בשבת בפרשת השבוע דהם חששו לפ׳ החדש ולא חיישי לסדר היום. ותו דהשתא היכן מצינו שיקרא חד גברא בס״ת וכיון שבבית הכנסת ההוא קראו שם ז' בסדר היום ופ׳ החדש והפטרה כדת מה לעשות. הני דאתו השתא שהתפללו כבר מי התיר להם שיעשו מילתא חדתא כי האי וקרוב שיהיה ברכת העולה בס״ת ברכה לבטלה דלא תקון אלא ז׳ גברי ובסדר היום והחדש. וזה חדש ממש חד גברא בפ' החדש ותו לא. ואי הוו קרי ז׳ גברי בפ׳ החדש כבר יש סברא בעולם דאיכא מ״ד בשילהי מגילה דמפסיקין בפרשיות וקרו בהחדש לבד ואף להאי מ״ד מוכח דקרי ז׳ מדאמרינן דקרו כלהו בר״ח למ״ד דפרשת שקלים צו וקרו ז׳ למ״ד סדר הפרשיות ובהך סוגיא יש להעיר דאביי אמר דמסתברא כמ״ד הכי ולבסוף אביי עצמו אמר דקרו תשא ואח״כ קורין שקלים פ' אחרת וזה כמ״ד סדר הפטרות. ותו אמאי לא מותיב מהברייתא דחל להיות לפניה ולאחריה דמייתי התם גבי תצוה ותשא למ״ד סדר פרשיות ומ״מ כיון דפסקי הפוסקים דאין מפסיקין הפרשיות וכן נהגו כל ישראל ודאי דלא הוו מצו למיקרי ז' פ' החדש לבד. ואף שהדבר פשוט יש ראיה מהתוספתא ופסקוה הפוסקים דאם לא יש אלא א׳ שיודע לקרות עומד ויושב וקורא ז' פעמים והשתא דמברכי׳ יברך ז' זימני כמ״ש בס״ס קמ״ג וליקרי כל הפרשה בקריאה אחת אלא מוכרה דבעינן ז׳ קריאות כתחז"ל. ועוד ראיה קצת ממ״ש האחרונים דאי לא קרו ב' פרשיות מחוברות לא יקראו בשבת הבא ג׳ דאינו כתחז"ל ועמ״ש ריש משאת משה ח"ג ויד אהרן סי׳ תכ״ה ועיין תשב״ץ ח״ב סי' ל״ט ודוק היטב כי קצרתי מאד ועמש״ל סי' קל"ה אות ב' בס״ד. והדבר פשוט מאד בעיני דלא יעשה כן ולאו שפיר עבדי אשר כבר עשוהו: