אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תרעז

סימן תרעו

א

דין א׳. צריך להדליק בפתחו וכו׳ כתבו הכנ״הג והפר״ח דלדעת הר״ן לא יברך כיון שהוא משום חשדא ויש לדחות דאם אמרה הר״ן היינו התם שכבר מברך על פתח אחד משא״כ הכא וכמש״ל סימן תרע״ה אות ג׳ ועיין מ״ש בס׳ כרתי ופלתי י״ד סי׳ י״ג ועיין בהגהה י״ד סימן שכ״ח דין א׳:

ב

דין ג'. הגהה. ומברך עליהם וכו' זהו כדעת ת״הד סי׳ ק״א אבל מרן בב״י כתב דהוי ברכה שאינה צריכה וכבר הרב ט״ז עמד על דברי מרן והכריע כדעת ת״הד ובאמת שסגרת מרן בזה צריכה ישוב דאם זה אינו רוצה לצאת בהדלקת אשתו ורוצה לקיים המצוה בעצמו למה לא יברך מאחר דמקיים המצוה והוא אינו רוצה לצאת בהדלקת אשתו ומי חייבו לזה להיות כפוף לצאת בהדלקת אשתו והרי מרן לעיל סי' ו׳ דין ד' פסק יש נוהגין שאחר שבירך אחר ברכת השחר וענו אחריו אמן חוזר א' מהעונים אמן ומברך ועונין אחריו אמן וכסדר הזה עושין כל אותם שענו אמן ואין לערער עליהם וכו' ואף אם היה המברך מכוין להוציא אחרים הם מכוונים שלא לצאת בברכתו עכ"ל הרי דמרן גופיה קיים מנהג זה שבכל יום נענו כלום ואמרו אמן ומהדרי לברוכי ומצו לכווני המברך והעונים לצאת ועכ״ז פסק דאין לערער עליהם דהעונה אינו מכוין לצאת וגם זה צווה ככרוכיא דלא בעי נפיק אחר אשתו וזו כחו לאלהינו כח גברא לקיים המצוה בעצמו ואמאי כתב דאין לסמוך על דברי ת״הד דהוי ברכה שאינה צריכה ועם שיש חולקים על מרן כידוע נתפשט המנהג בכרכים ועיירות גדולות כדברי מרן ותו הוא עצמו דפסק כן אמאי הכא היטב חרה לו על הת"הד:

וכיוצא בזה הביא ראיה הרב ט״ז מברכת המוציא ויוצר וברכת המזון דיכול לברך לעצמו והאריך בזה ע״ש באודר. ואפשר לחלק בין זו לכל הני דכל הנך בשעת אמירת חבירו הברכה הדבר תלוי בו דצריך לכוין לצאת בברכת חבירו ואם לא כיוין לא יצא אף שיכוין המברך להוציאו וכיון שבו הדבר תלוי אם לא כיוין לצאת ובירך לעצמו לא הוי ברכה שא״צ אבל הכא שאין תלוי בכונתו כלל ובין יכוין לצאת בהדלקת אשתו בין לא יכוין פטיר ועטיר בהדלקת ביתו וממילא הוא יוצא ולא שבקי רווחא לדידיה דלבעי כוונה לצאת בכי הא סבר מרן דהוי ברכה שאינה צריכה כנ״ל לדעת מרן:

וראיתי בספר שער אפרים סי׳ מ״ב שכתב דמחלקת הרב ת"הד ומרן נמשך ממחלקתם בדין מהדרין מהמהדרין דמרן דפסק דהתוס' בריש סי׳ תרע״א דא״צ נר לכל אחד משו״ה כתב דהוי ברכה שא׳׳צ והרב ת"הד דס״ל כהרמב״ם דכל א׳ נר ומוסיף להכי סבר דיכול להדליק ולברך ע״ש וק״ק על הרב דאיך נחפייס בזה והרי מהרש״ל ז״ל בתשו' סי' פ״ה סבר כהרמ' בהדלקה וכמנהג אשכנז ועכ״ז פסק דאם מדליקין עליו בתוך ביתו אינו יכול לברך כסברת מרן. ואחר זמן רב בא לידי ספר אליה רבה הנדפס מחדש ועין לו ראתה שהקשה על הרב שער אפרים כמו שהקשיתי מרש״ל ועוד הוסיף להקשות עליו ע״ש והרב כנ״הג הקשה על מרן ממהרי״ל ותירץ ע״ש וגברא רבא חזינא וקושיא ופירוקא לא חזינא ודוק היטב ואין להאריך:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה