אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן תרסא

סימן תרס

א

בליל י״ח שני אומר קידוש וזמן וכו׳. כתב הרדב״ז בשניות סימן מ״ו וז״ל לעולם אני רגיל לומר זמן בסוף וסי׳ יקנ״הז אבל ראיתי כתוב בשם רבינו יעקב בר שמשון וכו׳ והא לא אירייא דיקנ״הז לא קאי זמן לא אנר ולא אקדוש ולא אהבדלה ותקינו ליה לבסוף ותו דסתם אמרו סוכה ואח"כ זמן ולא חילקו בין ראשון לשני ונ״ל בטעמו של דבר דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והדבר ברור דיקנ״ה תדיר טפי וכיון דתקינו לבסוף ביקנ״הז לא רצו לשנות הברכות ביום שני של סוכות אף שהיה ראוי להקדים זמן לסוכה כדעת רבינו יעקב שהרי הזמן רגיל ותדיר יותר ממצות סוכה א״נ משום דכיון דנכנס לסוכה וכו' עכ״ל וק״ק דהא שכתב דלא איריא דהרי יקנ״הז לא קאי זמן אנר וכו׳ הם דברי ראב״יה והרא״ש פריק לה שפיר דהבדלה טעונה כוס וכו׳ ומאי דטעמא טעים לדמשמע בש״ס דסוכה ואח״כ זמן אפילו בשני משום דיקנ״ה תדיר וכו׳ ק״ק דהא טעמא דמ״ד סוכה ואח״כ זמן הוא משום דחובת היום עדיף והאי טעמא שייך בתרי יומי ומה לו לבקש טעמים אחרים. ותו שכתב דהיה ראוי להקדים זמן מטעם תדיר אלא שלא לשנות וכו' והרי רבב״ח קאמר בש״ס טעם תדיר ורב קאמר דחובת יומא עדיף אלמא ס״ל דהך טעמא טפי מעלי וכאין נגדו טעם תדיר ולדידיה דכי אמור סוכה ואח״כ זמן אף בי״ט שני אתמר הרי מפורש טעמא דחובת יומא עדיף וזה טעם בעיקר דדחי טעם תדיר ודוק:

והרב שיירי כנ"הג הליץ בעד החולקים דבלילה הראשונה שייך חובת יומא עדיף דחייב לאכול פת אך בלילה השניה לא מיקרי סוכה חיובא דיומא דמצי פטר נפשיה בפירי והאריך וצדד בזה צדדים ע״ש באורך ויש לדחות דהשתא כי תאוה נפשי לאכול לחם חובת סוכה רביע עילויה ותו בשינה אין חילוק ושפיר מיקח חיובא דיומא בכלהו יומי. האמנם קושיתו לק״מ, דהחולקים הרא״ש וסיעתו יאמרו בא דלא אמרינן חובת יומא עדיף אלא כי שייך זמן אסוכה ברם כי לא שייך אסוכה אין להפסיק בברכת סוכה בין קדוש לזמן וכ״ע מודו דזמן קדים וכמ״ש הרא״ש בהדיא. ועיין מאי דכתיבנא בעניותין לעיל סימן תרמ״ג בס"ד:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה