ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תרמו
א
דין א'. שנקטם ראשו כשר וכו' הראב״ד כתב רוח הקדש הופיע בבית מדרשנו והעלינו שנקטם ראשו פסול ועמ״ש מהריב״ל ח״ג סי' קי"ו וכדבריו כתב הרב מהרח״ו זצ״ל וכן נראה
מתשובת תורת חיים למהרח״ש ח״ג סי׳ ס״ח דף ז״ן ע״א ודלא כמהר״ם ן׳ חביב בס׳ כפות תמרים דף י״ב:
ב
דין ב׳. עבר ולקטן וכו׳ כתב בס' בית מועד מכאן יש להוכיח שלולב דנעשית בו עבירה כגון שהביאוהו מחוץ לתחום וכיוצא כשר ויש מי שאמר אף לאותו שעבר עבירה מותר שלא אמרו מצוה הבאה בעבירה אלא בגזול שעובד ה' בגזל אבל זה אם עשה עבירה אין אומרים לו שלא יעשה מצוה וע״ל סי׳ תקפ"ו דין כ״ב וסי' תרנ״ה וסימן ש״ז. מר זקני הרב החסיד מהר״א אזולאי בהגהותיו כ״י. ועמ״ש בס׳ יד אהרן סוף סי׳ תרמ״ח ומ״ש הרב פר״ח לעיל סוף סי׳ תנ״ד משם ס' בית מועד עצמו שאם הוציא מצה מרה״י לרשות הרבים אינו יוצא י״ח ומה שהקשה עליו הרב ומה שהביא מהירושלמי ודוק היטב כי קצרתי ויש מקום להאריך:
ג
דין ג'. ענף עץ עבות וכו' ההדסים שבאמשטרדם והמבורגו כשרות ואין לחוש שהן מורכבות ודלא כהרב שבות יעקב. כ״כ מהר״ץ אשכנזי בתשו׳ קס״א והרב שבות יעקב ח״ב סימן כ״ח עשה סניגרון לדבריו ובעיני נראין דברי מהר״ץ ועיין להרשב״ץ בח״ב סי' רנ״ב:
ד
דין ד׳. עד שלא נשארו אלא ג' בקן אחד וכו' עמ״ש מרן ב״י על דברי הרא״ם ובמה שהקשה על הרא״ש ועמ״ש בס' פרי הארץ ח״א בקונטריס שבסופו ועיין בס' תפארת שמואל:
ה
דין ה'. ולעיכובא ברובו. נראה דכל שיש משהו נוסף על חציו כשר כמו שפסק מרן בי״ד סי' כ״א והוכיח כן בראיות ברורות הרב פרי תואר ז״להה שם וה״ה הכא דכשר: