ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תרלד
א
דין א'. סוכה שאין בה ז' על ז׳ וכו׳ אם היתה ארוכה הרבה ואין ברחבה ז׳ טפחים כתב הרב בית חדש דמוכח מדברי התוס' דף ג׳ דכשרה. וגדולי אחרוני זמנינו הרב ט״ז והרב מגן אברהם והרב אליה רבה ומהר״ר צבי בתשובה סי׳ קמ״ב דחו דבריו ועלתה הסכמתם דט״ס יש בדברי התוס' וצ״ל ואין רחבה אלא שבעה עש"ב:
וחזיתיה לגדול דורנו. הרב פני יהושע בשיטתו דמייתי דברי הט״ז ומגן אברהם ודחה דבריהם וקיים גירסתנו בתוספות דגרסינן אבל לא היתה רחבה ז״ט ודעתם כדנקיט הרב בית חדש יע״ש היטב ועתה אמת אגיד דמטו ליראי תוספות סוכה והמה כתובים על (ילף) [קלף] ישן נושן ושם ראיתי גירסא שלפנינו אבל לא היתה רחבה ז׳ טפחים וזה עד ממהר כי הרב בית חדש והרב פני יהושע כיונו להלכה והאמת אתם בדעת התוס'. וראיתי בס׳ יד אהרן שכתב שלא הבין מה שכתב מהר"ר צבי בסוף תשובתו ודלא כהב“ח דהרי הב״ח נמי כתב כן להלכה ולמעשה עכ"ד ולא דק דהרב ב״ח כתב דלהלכה נ״ל דכשרה אך למעשה יש להחמיר ומהר"ץ כתב דנ״ל להלכה ולמעשה לפסול ועל זה כתב ודלא כהב״ח דאלו הב"ח להלכה כתב דכשרה והחמיר למעשה:
ב
דין ד'. ושלחנו חוץ לסוכה וב' דוקא כל שלחנו או רובו חוץ לסוכה בסוכה ומקצתו בחוץ מותר וכמ״ש הרב מגן אברהם. ומשום דאפי' כחוט השערה מיקרי רוב אף לענין שחיטה וכמ״ש בי״ד סי׳ כ״א והוא דעת רוב הפוסקים וכמו שביאר יפה הרב פרי תואר שם ואפילו הרב פרי חדש דבעי רוב הנראה לעינים ממש היינו משום גזרה אבל לכ״ע מדינא אפי׳ משהו טפי ממחצה מיקרי רוב לכן צריך ליזהר שיהיה רובו דסוכה דבמחצה יש לחוש שמא משהו טפי בבית והוי כלא אכל בסוכה אבל אי קים ליה דאיכא משהו טפי בסוכה אין לחוש יותר ועדיף הא משחיטה דהתם בעי רוב והכא במחצה סגי כן נראה לי ודוק היטב: