ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן תרכט
א
דין ג׳. סיככה בחיצים וכו' ושיש להם בית קבול וכו' כ"כ הרמב״ם פ״ה והרב שבות יעקב ח״א סי׳ ל״ג כתב שהוא תמה על הרמב״ם תמיהה שלא הרגישו נושאי כליו ראשונים ואחרונים דפ״ב דכלים כתב דבית קבול שנעשה למלאכתו אינו מקבל טמא' והאריך בזה ואשתמיטיתי׳ מרשב״א בתשובה סי' קצ״ה ובמיוחסות סי׳ רט״ו הקשה על הרמב״ם דכלים מדין חיצים נקבות וכן הק׳ הרב המבי״ט בספרו קרית ספר. והרב יד אהרן תירץ עפ״י דברי התוס׳ ונעלם ממנו שקדמוהו הרב שבות יעקב והרב פרי הארץ ח״א דף צ׳. שוב ראיתי במרכבת המשנה שכתב כדבריו ביד אהרן ובסוף רמז תשובת הרב שבות עקב וכבר ישכיל אנוש שישוב זה בעד הרמב״ם הוא דוחק וכמ״ש בספר מגן שאול בלשונות הרמב״ם דף ב'. ואני אמרתי בחפזי דטפי מעלי לישוב דעת הרמב״ם אשר דיבר בקדשו הרב ראשון לציון דף נ״ג. ולעמוד על בוריין של דברים צריך ישוב. ומה שהשיג בספר מגן שאול על הרב שבות יעקב מסוגיית דף ט״ו כבר הרב גופיה תבריה לגזיזיה וקרא זה מהך סוגייא במהדורא בתרא סוף שבות יעקב ח״ב דף ס׳ ע"א:
ב
דין ד'. אבל אם נידק וניפץ פסולה. כתב הרב אליה רבה דבס׳ תניא פסק דנידוק לבד פסול והוא דלא כהרב פרישה שכתב דבניפוץ תליא עכ״ל וגם בספר ארחות חיים דף ק״י ע״ג כתב משם הר״י ן' גיאת דדייק ולא נפיץ או תרי ולא דייק תרווייהו פסולין בל הריטנ״א בחידושיו אסיק דדייק ולא נפיץ שרי:
ג
דין י״א. מסככין בפינוג"ו וכו׳ כ״כ מרן בב״י מתשובת הר"ש וא״ח ע״ש ובספר שבלי הלקט הביא משם הרב העטור בספר הדברות כדברי הרא״ש בתשובה עיין שם סי׳ ק״ו דף מ״ז ע״א וכן כתב נמי בספר תניא: